תנ"ז 48625-11-19

תקציר

פסק דין זה דן בתיק גירושין מורכב שהיה כרוך בהידרדרות חמורה במערכת היחסים בין שני ההורים עד כדי כך שרשויות הרווחה נאלצו להתערב כדי להגן על שלומם הנפשי של שני ילדיהם הקטנים. ההחלטה הראשונית להוציא את הקטינים ממשמורת הוריהם התבססה על המצב הכאוטי והמסוכן בו נקלעו הילדים, במטרה ליצור סביבה בטוחה להתפתחותם הרגשית והנפשית, בעיקר בכל הנוגע ליחסיהם עם אמם, תוך התייחסות גם לסוגיית הניכור ההורי מצד האב. מאז ההחלטה הקודמת השתנו נסיבותיה של היולדת, והיא הוכיחה שיפור בתפקוד ההורי, לצד נחישות והתמדה בתהליך הטיפולי. האב, לעומת זאת, הפגין חוסר שיתוף פעולה ומודעות לצרכים הרגשיים של הקטינים. בית המשפט מכיר בחשיבות השמירה על האחים יחד, במיוחד בהתחשב בנסיבותיהם המורכבות, ומכיר בהתקדמותה. עם זאת, היא מכירה גם בקשיים ובעובדה שהאם עדיין זקוקה לתמיכה והשגחה. לפיכך, פסק הדין מאריך את צו ההרחקה ממשמורת הורית של אחד הילדים, נ.1, עד ליום 1.3.2021, ואילו השני, נ.2, יישאר במשמורת האם. בית המשפט מורה על הגשת תוכנית קונקרטית לטיפול וחינוך של נ.1, הכוללת בית ספר לבעלי צרכים מיוחדים ותכנית לאחר שעות הלימודים, לצד המשך הדרכת הורים לשני ההורים ונאמן שיסייע ליולדת בשעות הערב. הילדים יבלו עם האב בתנאים מסוימים, במטרה להימנע מביקורים מפוקחים. פסק הדין מדגיש את הצורך להגן על טובת הקטינים ומצביע על כך שאם התוכנית המתווה לא תצליח, בית המשפט ייאלץ להתערב שוב. צו הפיקוח על הקטינים הוארך בשנה, ודיון המשך נקבע ליוני 2021.