תמ"ש 23860/96

תקציר

פסק דין זה סובב סביב תיק שנוי במחלוקת הנוגע לייצוג קטין בבית משפט לענייני משפחה. מדובר בקטינה, תוצר של רומן מחוץ לנישואין בין רווקה לגבר נשוי, ובהליכים משפטיים שונים שיוזמת האם בשם הילד. האב הנשוי הסכים להתחייבויות כספיות כלפי האם והילד הקטין, תוך הסכמה לשמור על סודיות מוחלטת לגבי אבהותו. עם זאת, האם, ולאחר מכן הילד, יזמו תביעות רבות נגד ההסכם. בכלל זה הוגשו בקשות לביטול צו איסור פרסום, מתן אפשרות ליצור קשר עם האב ושינוי שם משפחתו של הילד. סלע המחלוקת המרכזי היה האם הילדה זקוקה לייצוג משפטי נפרד, ללא תלות באמה, בהליכים אלה. האב טען כי האם עושה שימוש לרעה במערכת המשפט לקידום מטרותיה, שאינן עולות בקנה אחד עם טובת הילד. הוא ביקש למנות עורך דין נפרד לילד, אך האם התנגדה לו בטענה שאין ניגוד עניינים. בית המשפט, בראשות השופט גייפמן יהושע, דן בהרחבה בזכותם של ילדים לייצוג בהליכים שיפוטיים, תוך הדגשת התפיסה המתפתחת של זכויות ילדים והצורך להגן על האינטרסים של הקטין. נוכח הוראות החקיקה המאפשרות לקטינים להגיש תביעות באופן עצמאי, ללא אפוטרופוסים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מניעה למנות עורך דין שייצג את הקטין בנפרד. כמו כן, בית המשפט קבע כי יש לבחון את הצורך בייצוג נפרד על בסיס השאלה האם עלול להיגרם לקטין נזק ממשי בלעדיו, בהתחשב בגורמים כגון ניגודי עניינים פוטנציאליים והאפשרות להתעלמות מענייניו של הקטין במאבק המשפטי בין ההורים. בסופו של דבר החליט בית המשפט לטובת מינוי אפוטרופוס לדין, עו"ד זורח רוזנבלום, עבור הקטינה, שייצג אותה בכל ההליכים התלויים ועומדים בבית המשפט. יש לציין כי האב היה אחראי לשאת בשכר טרחת האפוטרופוס החוקי, בהתאם לנכונותו המוצהרת. האפוטרופוס הונחה לגבש עמדה ברורה לגבי התביעות השונות שהוגשו בשם הקטין, תוך התחשבות בתסקיר פקיד הסעד ובהתייעצות עם פסיכולוג קליני. פסק הדין הדגיש גם את חיסיון ההליך, ואיפשר לפרסם את ההחלטה מבלי לחשוף את זהות הצדדים, תוך שמירה על צו איסור הפרסום הקיים על יתר ההליכים. פסק דין מקיף זה מהווה תקדים לייצוג קטינים בענייני בית המשפט לענייני משפחה, תוך איזון בין הזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים.