עע"מ 8840/09

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את סירוב המועצה הארצית והוועד המחוזי לאשר בקשה של קהילה יהודית משיחית להוסיף קומה נוספת לבניין המוסד. ועדות התכנון נימקו את סירובם בנימוק של הימנעות ממטרדים לתושבים השכנים שעלולים להיגרם על ידי המוסד. עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק לטובת הקהילה וטען כי החלטת הוועדים אינה סבירה ונועדה למנוע פגיעה ברגשות הדת של השכנים. לאחר בחינה מדוקדקת של החלטות ועדות התכנון, הסכים בית המשפט העליון עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפסק הדין הודגש כי ועדות התכנון אכן יכולות לשקול בהחלטותיהן שיקולים חברתיים וסביבתיים – לרבות רגשות דתיים. עם זאת, בנסיבות מקרה זה מצא בית המשפט העליון כי שיקולי הוועדות חרגו מגבולות הסבירות והמידתיות. לפיכך נדחה הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי לאשר את תוספות הבנייה נותרה בעינה. בנוסף, חויבו ועדות התכנון לשאת בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח. השופט י' עמית הסכים עם דעת הרוב כי החלטת הוועדות נבעה בראש ובראשונה משיקולים דתיים, אך השופט א' רובינשטיין הביע היסוס וסבר כי הוועדות ניסו לאזן בין הכרה במוסד לבין מזעור הפגיעה בתושבים.