רע"א 2553-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא מרכזי:** השאלה המרכזית העומדת בבסיס בקשת רשות הערעור היא האם יש למנות את ימי פגרת בתי המשפט במניין הימים הקצוב לתיקון טעות בפסק דין בהליך אזרחי, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. **רקע עובדתי ותמצית ההליכים:** 1. **פסק הדין הראשוני:** בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המבקשים כספית, וקבע כי סכום הפיצוי ייקבע בפסיקתה נפרדת. הוצאות בסך 100,000 ₪ נפסקו לחובת המשיבים. 2. **פסיקתה חלקית ומשלימה:** לאחר מחלוקת בנוגע לסכום הפיצוי, ניתנו שתי פסיקתאות. פסיקתה חלקית קבעה פיצוי בסך 4,418,100 ₪, והותירה סוגיית ריבית ויתרת פיצוי להכרעת מומחה. פסיקתה משלימה, מיום 27.8.2024, קבעה פיצוי כולל בסך 5,119,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. 3. **בקשה לתיקון טעות/פסיקתה:** המבקשים הגישו ביום 18.9.2024 "בקשה למתן פסיקתה", בה טענו כי בפסיקתה המשלימה הושמט רכיב הריבית וההצמדה, ובקשו את תיקון הטעות. 4. **החלטות בית המשפט המחוזי:** * החלטה מיום 29.9.2024: דחתה את הבקשה, בנימוק שתיקון פסק הדין בשלב זה אינו אפשרי לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט. * החלטה מיום 3.11.2024: דחתה בקשה לעיון חוזר, וקבעה כי חלף המועד לתיקון טעות (21 יום ממתן הפסיקתה המשלימה), שכן המועד אינו מתחשב בימי פגרה. 5. **בקשת רשות הערעור:** המבקשים עותרים לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.11.2024, ולטעון כי בקשתם לתיקון הוגשה במועד, משלא נכללו בה ימי הפגרה. **טענות הצדדים:** * **המבקשים:** בקשתם לתיקון טעות הוגשה בתוך 21 יום ממועד הפסיקתה המשלימה (27.8.2024), שכן הפסיקתה ניתנה במהלך פגרת הקיץ, ולכן תקופת 21 הימים החלה ב-6.9.2024 והסתיימה ב-26.9.2024. לפיכך, הגשת בקשתם ב-18.9.2024 הייתה במועד, ובית המשפט המחוזי טעה כשקבע כי חלף המועד. * **המשיבים:** טענות המבקשים הן ניסיון לתקיפה ערעורית של החלטה קודמת שחלתה. ימי הפגרה באים במניין הימים הקבועים בחקיקה ראשית (כמו סעיף 81(א)), ולכן הבקשה הוגשה באיחור. **דיון והכרעה (עקרונות משפטיים וחידושים):** 1. **פרשנות סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט:** * **השאלה הפרשנית:** האם יש להחיל את תקנה 179(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנת הפגרה"), לפיה תקופת פגרה לא תובא במניין הימים, על המועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, או שמא יש להחיל את הכלל השיורי בחוק הפרשנות, הקובע כי ימי פגרה כן נמנים, אלא אם כן הם הימים האחרונים בתקופה. * **גלגולו של סעיף 81(א):** ההוראה לתיקון טעות בפסק דין מקורה בתקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963. בשנת 1984, הועתקה ההוראה לחקיקה ראשית (חוק בתי המשפט) במטרה ליצור אחידות בין הליכים אזרחיים ופליליים, להקנות סמכות לבית המשפט לתקן טעות מיוזמתו, ולקבוע מועד קצוב להגשת הבקשה. * **תכלית סעיף 81(א):** לאפשר לבית המשפט לדייק את פסק הדין ולתקן שגגות טכניות, תוך איזון בין עקרון "גמר המלאכה" (Functus Officio) לבין היעילות שבתיקון אופקי (על ידי אותה ערכאה). 2. **תחולת תקנת הפגרה על מועדים הקבועים בחיקוק חיצוני:** * **ההלכה הקיימת:** הפסיקה קבעה כי תקנת הפגרה יכולה לחול על מועדים הקבועים בתקנות סדר דין חיצוניות (כגון תקנות בוררות או תביעות קטנות) מכוח תקנה 180(ב) לתקנות החדשות (הפנייה לכל עניין אזרחי) ובהתבסס על הלכת פורוש (רע"א 5617/09). הלכה זו מבוססת על ההנחה כי חלות התקנות החדשות על עניין מסוים, מחייבת גם את תקנת הפגרה, אלא אם יש טעמים כבדי משקל לשלול זאת. 3. **ניתוח העניין הנוכחי:** * **החוק המרכזי:** סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אינו מסווג במפורש כהוראה "אזרחית" או "פלילית". הוא הוכנס לחוק בתי המשפט הכללי, ואף הוסבר כנועד ליצור הליך אחיד לאזרחי ופלילי. * **טיב הסמכות:** טיב התיקון מכוח סעיף 81(א) הוא טכני במהותו, ואינו תלוי באופיו של ההליך (אזרחי, פלילי, מינהלי). * **הסדר ייחודי (Sui Generis):** בית המשפט קובע כי סעיף 81(א) מהווה הסדר עצמאי וייחודי לתיקון טעות, אשר אינו בבחינת "עניין אזרחי" הנתון לתקנות סדר הדין האזרחי. ייחודיות זו נלמדת מהכנסת ההוראה לחוק בתי המשפט (ולא לתקנות), מדברי ההסבר לחקיקה, ומאופיו הטכני של התיקון. * **השלכות לפרשנות:** לאור קביעת ייחודיות הסדר, התנאים שנקבעו בפסיקה להחלת תקנת הפגרה על חיקוק חיצוני (תקנה 180(ב) ו"עניין אזרחי") אינם מתקיימים. * **שיקולי לשון ותכלית:** * **עיקרון "גמר המלאכה":** הארכת המועד הקשיח של 21 יום באמצעות פגרה מכרסמת בעיקרון "גמר המלאכה" ובאיזון העדין שקבע המחוקק. היעילות שבתיקון תלויה בזיכרון השופט הקצר מסמיכות הזמנים. * **מנגנוני איזון:** קיימים מנגנוני איזון אחרים, כגון גישה מקלה בבקשות להארכת מועד, המפצים על קשיחות המועד. * **הרמוניה פנימית:** פרשנות שונה של סעיף 81(א) בהתאם לסוג ההליך (אזרחי/פלילי) עלולה לפגוע בהרמוניה הפנימית של החוק ובודאות המשפטית. * **פרשנות אחידה:** עקרון הפרשנות האחידה גובר על פרשנות "היברידית" או "פולימורפית" שתיתן משמעות שונה לאותה הוראת חוק (סעיף 81(א)) בהתאם להקשר (אזרחי/פלילי). 4. **החלת הדין על המקרה:** * **מסקנה:** תקנת הפגרה אינה חלה על המועד הקבוע בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. * **מנין ימי הפגרה:** לפיכך, ימי פגרת בתי המשפט נכללים במניין הימים להגשת בקשה לתיקון פסק דין. * **המועד להגשת הבקשה:** המועד האחרון להגשת בקשת המבקשים לתיקון טעות היה 17.9.2024. בקשתם הוגשה ב-18.9.2024, באיחור של יום אחד. * **החלטה:** בית המשפט המחוזי לא טעה כשדחה את הבקשה. בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, במיוחד שעה שהמבקשים לא ניסו להצביע על טעם לאיחור אלא טענו כי הגישו את הבקשה במועד. **חידושים משפטיים / דגשים:** * **קביעת אופיו של סעיף 81(א) כהסדר ייחודי (Sui Generis):** זוהי קביעה מרכזית בפסק הדין, המבדילה את ההוראה מתקנות סדר הדין האזרחי הכלליות, ומובילה למסקנה כי תקנת הפגרה אינה חלה עליה. * **החלת עקרון הפרשנות האחידה:** הדגש על עקרון הפרשנות האחידה כברירת מחדל, ודחיית פרשנות "היברידית" או "פולימורפית" של הוראת חוק (סעיף 81(א)) בהתאם להקשר ההליך (אזרחי/פלילי). * **הבהרת היחס בין חוק בתי המשפט לתקנות סדר הדין האזרחי:** פסק הדין מבהיר כי הוראות חוק בתי המשפט, במיוחד כאלה שהפכו עצמאיות (כגון סעיף 81(א)), אינן בהכרח כפופות לתקנות סדר הדין האזרחי, גם אם הן עוסקות בנושא הדומה במהותו. * **אי-תחולת תקנת הפגרה על מועדים הקבועים בחוק בתי המשפט:** זוהי ההלכה המרכזית שנקבעה בפסק הדין, המשנה את הגישה הרווחת עד כה בעניין זה. **החלטה סופית:** בקשת רשות הערעור נדחתה. **הערה:** פסק הדין מתייחס למבקשים כבעלי דין, אך דחיית בקשת רשות הערעור היא מהותית בנוגע לסוגיה המשפטית הכללית.