ע"פ 70242/06

תקציר

גזר הדין נשוא הערעור הוא בגין תיק של תקיפה בנסיבות מחמירות שהתרחש בנובמבר 2003 בבת ים. שלושת הנאשמים, רפאל בוקאי, שלום תורג'מן ויניב תורג'מן (אב ובנו), הורשעו בתקיפת נהג משאית לאחר שרכבם התנגש. הקורבנות נפצעו קשה מהתקיפה ונזקקו לאשפוז. בית משפט קמא מצא את הנאשמים אשמים על סמך עדויות הקורבן ועדות ראייה, וגזר עליהם עונשי מאסר, קנסות ותשלומי פיצויים. בוקאי מערער על פסק הדין, טוען לפגמים בהליך הזיהוי ומציג אליבי. שני הנאשמים האחרים מערערים על גזר דינם. שופטי הערעור, השופט המר, השופט שבח והשופט שייצר, מסכימים כי אכן נפלו פגמים בהליכי הזיהוי, לרבות היעדר עורך דין וטעויות פרוצדורליות. עם זאת, השופט המר מדגיש כי זיהויו של בוקאי הוא רק מרכיב אחד בהרשעה, וראיות אחרות, לרבות עדותו המהימנה של עד הראייה, מאשרות את נוכחותו של בוקאי בזירת הפשע ואת השתתפותו בתקיפה. הגנת האליבי של בוקאי, שלא הוכחה וסתרה עדויות אחרות, אינה מספיקה כדי להפוך את הכרעת הדין. באשר לערעורים על גזר הדין, מסכימים השופטים כי עונשו של בית משפט קמא סביר ואין להתערב בו, תוך הדגשת חומרת העבירה והצורך להרתיע מפני אלימות חברתית. לפיכך, שני הערעורים נדחים.