ת"א 18372-06-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת במקרה זה של חובות של חברה ובעליה, הנתבעים. פסק הדין מחייב את הנתבעים להשיב לתובע, שהוא בנק, את הסכומים הנקובים בתביעה, לרבות ריביות שנצברו בהתאם לתנאים המפורטים בתביעה. החברה לוותה כספים מהבנק ולא עמדה בפירעם, מה שהוביל את הבנק להגיש תביעה נגד החברה וערביה, הנתבעים. עוד טען הבנק כי לנתבעים חשבון אישי נוסף אצלם, אשר צבר חובות. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה, שכן הם מעולם לא לוו כסף באופן אישי מהבנק ולא ערבו לחוב החברה. עוד טענו כי הריביות של הבנק מופרזות וכי הבנק לא פעל בתום לב בהתנהלותו מולם. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות הנתבעים בלתי משכנעות וקיבל את חישובי הבנק לגבי החוב. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים לשירות מותנה, והעידה כי הבנק גילה סלחנות בניהול משא ומתן לפשרה ולא פעל בחוסר סבירות או בחוסר תום לב. הנתבעים, בהם בעל החברה ואשתו, חויבו בהוצאות המשפט של הבנק בסך 20,000 ₪ ו-7,500 ₪ בהתאמה. בית המשפט קבע כי החובות ייפרעו בהתאם למנגנון ההצמדה ושיעורי הריבית המוזכרים בתביעה, בצירוף ריביות שנצברו ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.