ת"צ 25674-11-12

תקציר

פסק הדין דן בתחולת הפסיקה על טענת שיהוי בהגשת תביעה להשבת ארנונה שנגבתה לכאורה שלא כדין בשל פגם בצו הארנונה. הפגם בצו, שראשיתו בשנת 1988, מפר את חקיקת ההקפאה, המגבילה את סמכותן של הרשויות המקומיות להעלות את הארנונה. על פי החוק, כל העלאת מסים טעונה אישור שרי האוצר והפנים. המבקש טען כי צו המס שינה את שיטת החישוב ללא האישור הנדרש, ולכן יש להשיב את המסים שנגבו. המשיב טען כי נפלה טעות בצו, שתוקן בשנת 1996, ועל כן יש לדחות את התביעה בשל השיהוי של המבקש בהגשת התביעה. בית המשפט קבע, כי בהתאם לפסיקת ABC, קמה חזקת שיהוי במקרים של ליקויים שאירעו בעבר והשפיעו בשרשור על צווי ארנונה מאוחרים יותר, וחזקה זו לא חוסה במקרה זה. בית המשפט קיבל את גרסת המשיב כי נפלה טעות בצווים משנת 1988 עד שנת 1995, והצו משנת 1996 תיקן טעות זו, ועל כן לא הייתה הצדקה לאיחור של המבקש של כשש עשרה שנים בתוקפם של הצווים. כמו כן, הכיר בית המשפט בהסתמכותה של המשיבה על תעריפים קיימים ובשימוש בכספי המיסים לטובת התושבים, ובנזק הראייתי שנגרם עקב השיהוי הממושך. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, ובית המשפט לא נדרש לדון לגופה של התביעה.