חדל"פ 72557-12-20

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט השלום בתל אביב-יפו בתיק חדל"פ 72557-12-20** **מבוא** החלטה זו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט דן סעדון, עוסקת בבקשת רשות המכס ומע"מ (להלן: "מע"מ") להחריג חוב של החייבת, מיכל אברמוביץ (להלן: "החייבת"), בסך 315,298 ₪ מתחולת ההפטר בהליך חדלות פירעון. עילת הבקשה היא שהחוב נוצר במרמה מצד החייבת. **רקע עובדתי** ביום 12.4.2021 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינה של החייבת. ביום 19.4.2021 הגיש מע"מ תביעת חוב על הסך הנ"ל. במקביל, ביום 18.4.2021, הוגש נגד החייבת כתב אישום. על פי כתב האישום, החייבת, שהייתה רשומה כ"עוסק מורשה" בענף "הנהלת חשבונות", הגישה בשנים 2016-2018 דוחות תקופתיים בהם ניכתה מס תשומות בסך 252,079 ₪, על אף שלא היו בידיה חשבוניות מס כדין המותרות לניכוי. התנהלות זו יוחסה לה כעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, שעניינה ניכוי תשומות ללא מסמך מתיר, במטרה להתחמק מתשלום מס. ביום 27.3.2022 נחתם הסדר טיעון בין התביעה לחייבת, במסגרתו הודתה החייבת בעובדות שיוחסו לה, הורשעה על פי הודאתה, והתביעה התעתרה לעונש כמפורט בהסדר. **עמדת הנאמן** הנאמן, מר יקיר ניידיק, סבר כי מעובדות כתב האישום עליהן הודתה החייבת עולה כי קיים בסיס לקביעה שהחוב כלפי מע"מ נוצר במרמה. לפיכך, לדעתו, החוב מוחרג מתחולת ההפטר מכוח סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"). **ניתוח משפטי והלכה למעשה** בית המשפט, לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, קיבל את בקשת מע"מ. קביעתו המשפטית של בית המשפט מתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים: 1. **יסודות המרמה:** בית המשפט פירט את חמשת היסודות הנדרשים להוכחת מרמה, בהתבסס על פסיקה קיימת (ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל): * היצג כוזב של עובדה. * אי אמונה באמיתות העובדה. * כוונה להטעות. * הטעייה בפועל. * גרימת נזק ממוני למוטעה. 2. **הוכחת יסודות המרמה מהודאת החייבת:** בית המשפט קבע כי מעובדות כתב האישום עליהן הודתה החייבת במסגרת הסדר הטיעון, עולה כי התקיימו במצטבר כל חמשת היסודות הנדרשים להוכחת מרמה: * **היצג כוזב:** החייבת הציגה בדוחותיה התקופתיים היצג כוזב ביחס להיקף הכנסותיה, בכך שניתקו מס תשומות מבלי שהיו בידיה מסמכים מתירים. * **אי אמונה וכוונה להטעות:** פעולה זו נעשתה ביודעין, מתוך כוונה להביא לחבות מס מופחתת ובלתי מוצדקת. * **הטעייה ונזק:** התנהלות זו גרמה נזק ממון למע"מ, כפי שצוין אף על ידי מע"מ עצמו בבקשתו: "...ביום... מע"מ הגיש כתב אישום כנגד החייבת בגין העבירות שיצרו את חוב החייבת למע"מ". 3. **החלת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון:** לאור הקביעה כי חובו של החייבת למע"מ נוצר במרמה, בית המשפט קבע כי בהתאם לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון, החוב מוחרג מתחולת ההפטר, אם וככל שיוענק לחייבת. סעיף זה קובע כי חוב שנוצר במרמה אינו בר הפטר. **חידוש משפטי** החידוש המשפטי המרכזי בהחלטה זו נעוץ ביישום ההלכה הפסוקה בדבר יסודות המרמה, על עובדות שהוכחו באמצעות הסדר טיעון והודאת הנאשם בהליך פלילי, לצורך קביעת החריג מן ההפטר בהליך חדלות פירעון. בית המשפט מראה כי הודאה בעובדות המהוות עבירה פלילית של ניכוי תשומות ללא מסמך מתיר, כפי שנעשתה במסגרת הסדר טיעון, מהווה ראיה מספקת להוכחת יסודות המרמה לצורך החלת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון. בכך, בית המשפט מקל על נושים (ובפרט רשויות המס) את הנטל להוכיח מרמה בהליכי חדלות פירעון, כאשר קיימת הרשעה פלילית המבוססת על הודאה בעובדות. **סיכום** החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של התנהלות תקינה ומע"מ, וקובעת כי התנהלות המהווה עבירה פלילית על חוקי המס, המבוססת על הצגת מצג שווא במטרה להתחמק מתשלום מס, תיחשב כמרמה לצורך החרגת החוב מתחולת הפטר בהליך חדלות פירעון. בכך, בית המשפט מחזק את תכליות חוק חדלות הפירעון, המבקש לאפשר שיקום כלכלי, אך תוך שמירה על אינטרסים לגיטימיים של נושים, ובפרט כאשר החוב נוצר באופן בלתי תקין ובמרמה.