ב"ל 1686-12-19
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
קביעתו של השופט היא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי נגרם לו נזק בעבודה או מחלת מקצוע. עבודתו של התובע כללה משימות ומאמצים שונים, שלא כללו תנועות חוזרות ונשנות לאורך תקופה ממושכת שתגרום למיקרוטראומה, כנדרש בהלכה היהודית. השופט מצא את עדותו של התובע מוטה ומוגזמת, והם לא הציגו ראיות תומכות למרות שהייתה להם גישה לנתונים רלוונטיים. התובעת לא ציינה את הזמן שהוקדש למשימות מנהליות ולא הפנתה לנספח בדבר מחלות מקצוע, שם נטל ההוכחה מוטל על התובע. זאת ועוד, הטענה כי יש להחיל טענה דומה של עובד אחר על מקרה זה נדחתה מאחר שהתשתית העובדתית לטענה זו לא הוכחה, ותנאי העבודה היו שונים. למרות שעבודתו של התובע הייתה תובענית מבחינה פיזית, היא לא היוותה את הפעולות החוזרות ונשנות הנדרשות כדי להיחשב כפגיעה בעבודה או מחלת מקצוע. לפיכך, פסק השופט כנגד תביעת התובעים בגין חבלות בידיהם ובמרפקיהם כתוצאה ממיקרוטראומה, ולא מונה מומחה רפואי. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים, ללא פסיקת הוצאות, ולשני הצדדים יש זכות ערעור בתוך 30 יום.
חקיקה מקושרת
ב"ל 1686-12-19 עידו פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (17.7.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.