סע"ש 64327-05-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע כללי:** הפסק עוסק בבקשה לסעד זמני למניעת ביטול מינוי של מבקר עירייה, ראני אשקר, וכן למניעת הפסקת העסקתו ותשלום שכרו. המחלוקת המרכזית נסובה סביב כשירותו של המבקש לעמוד בתנאי הסף של מכרז לתפקיד מבקר העירייה, ובפרט בנוגע לדרישת הניסיון הנדרש. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סעד זמני (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי):** בית הדין בחן את הבקשה לסעד זמני על פי מבחנים מצטברים: * **זכות לכאורה:** האם למבקש קנויה זכות לכאורה לתפקיד. * **יושר וניקיון כפיים:** האם המבקש פעל בתום לב, האם לא העלים עובדות חשובות, והאם לא לקה בשיהוי. * **מאזן הנוחות:** השוואת הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד, לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן. * **צודק וראוי:** האם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. 2. **סמכותה של ועדת בחינה לעומת סמכות משרד הפנים (פקודת העיריות):** * **ועדת בחינה:** סעיף 169(ב)(ה) לפקודת העיריות קובע כי ועדת הבחינה היא הגוף המוסמך לבדוק ולאשר כשירות והתאמה של מועמדים לתפקידים בכירים. * **משרד הפנים (כמפקח-על):** הפסיקה, ובפרט בעניין **טאהא אמין** ו**יוסף עמאר**, קובעת כי למשרד הפנים (ולגורמים מטעמו) נתונה סמכות פיקוח ובקרה על הרשויות המקומיות, הכוללת גם את היכולת לדרוש את הפסקת העסקתם של עובדים שהועסקו שלא כדין. סמכות זו נועדה להבטיח את המינהל התקין, טוהר המידות ומניעת שימוש לרעה בכוחן של הרשויות. * **הכרעה בפסק הדין:** בית הדין קבע כי פעולת המדינה (משרד הפנים) שלא לאשר את המינוי ואת שכר הבכירים, נעשתה במסגרת סמכותה כמפקח-על, ואינה חורגת מהסמכות. 3. **סבירות ההחלטה המנהלית (חריגה ממתחם הסבירות):** * בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, ומתערב רק במקרים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית. * **החלטת המדינה:** בית הדין קבע, ברמה הלכאורית, כי פעולת המדינה הייתה סבירה ובהתאם לסמכותה. 4. **הגדרת "ניסיון רלוונטי" ו"תום לב" בהקשר של מכרזים:** * **פרשת שאפע ח'ורי:** בפסיקה זו נקבע כי אין לקבל טענה לפיה פגם שנפל במכרז נרפא מכוח עבודה בפועל שלא כדין. הדבר נתפס כפתיחת פתח לעקיפת הדין, עידוד עבריינות, ופגיעה בטוהר המידות. * **הבחנה בעניין הנדון:** המבקש והעירייה טענו כי המקרה שלהם שונה מפרשת שאפע ח'ורי, שכן המבקש לא הטעה את העירייה או את ועדת הבחינה, וצבר את ניסיונו בדרך המלך. * **הכרעת בית הדין:** בית הדין דחה, ברמה הלכאורית, את טענת ההבחנה. נקבע כי יש להטיל ספק בתום ליבו של המבקש, לאור התנהלותו בתביעה קודמת (התפטרות וביקוש למחיקת תביעה) אשר מנעה דיון בשאלת תקפות הניסיון, והצגתו המחודשת במכרז חדש תוך התבססות על ניסיון זה. נמנעה הכרעה שיפוטית בשאלת תקפות הניסיון בהתנדבות, והמבקש מנע דיון משפטי בשאלת תוקף מינויו. **חידושים משפטיים והדגשים:** 1. **האינטרס הציבורי בסמכות הפיקוח של משרד הפנים:** בית הדין מדגיש את תכלית סמכויות הפיקוח של השלטון המרכזי על הרשויות המקומיות – הבטחת מינהל תקין, טוהר מידות ומניעת שימוש לרעה בכוח. הדבר מחזק את עמדת משרד הפנים כגורם בעל יכולת התערבות גם כאשר ועדת בחינה החליטה אחרת. 2. **הקשר בין סמכות אישור העסקה לסמכות אישור שכר בכירים:** בפסק הדין נרמז כי בבחינת בקשה לאישור שכר בכירים, משרד הפנים עשוי לבחון גם את שאלת חוקיות המינוי עצמו, כשאלה הנגזרת מהדיון בהעסקה בחוזה בכירים, אך גם כשאלה נפרדת ועצמאית. 3. **דגש על התנהלות המועמד (תום לב):** בית הדין מייחס חשיבות מכרעת לתום הלב של המועמד בתהליך הבחירה. התנהלות המבקש, אשר מנע הכרעה שיפוטית בשאלת תקפות ניסיונו, נתפסה כפגם מהותי בהקשר של תום הלב, וזאת בדומה למקרים שנדונו בעבר (כמו פרשת שאפע ח'ורי). 4. **פרשנות "רשאי לדרוש" כ"חייב":** לאור הפסיקה בעניין יוסף עמאר, בית הדין מפרש את הביטוי "רשאי לדרוש" בהקשר של דרישות משרד הפנים מהרשויות המקומיות, כחובה של הרשות המקומית לפעול על פי הדרישה, ולא כאפשרות שקולה. 5. **שכר בתקופת המחלוקת:** בית הדין לא הכריע באופן סופי בשאלת זכאותו של המבקש לשכר לפי דירוג-דרגה, והותיר את הדלת פתוחה לפניה לעירייה במידה ולא תשיב לפנייתו. **לסיכום:** בית הדין דחה את הבקשה לסעד זמני, בקובעו כי המבקש לא הוכיח זכות לכאורה, כי קיים ספק בדבר תום ליבו, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המדינה. הפסק מדגיש את סמכות הפיקוח של משרד הפנים על הרשויות המקומיות, את חשיבות תום הלב של מועמדים למכרזים, ואת המשמעות של התנהלות אשר מונעת הכרעה שיפוטית בשאלות מהותיות הנוגעות לתנאי סף.