ת"א 36870-01-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך הנוגע לזכויות במקרקעין ברחוב סוקולוב ברמת השרון, בו מעורבים משפחת גל-ער ועו"ד עזריאל (עוזי) חריזי. הרקע המורכב של התיק נוגע למספר בעלי זכויות במקרקעין, בהם אייל וליאת אנקורי, שרכשו זכויות בנכס ספציפי בשנת 2006. בני הזוג אנקוריס נקלעו לקשיים כלכליים והתקשרו בהסכמים עם בני הזוג גל, שהובילו לפסק דין לטובתם של האחרונים בנוגע לדירה בנכס. עם זאת, בהמשך התברר כי הסדר הפשרה לא כלל זכויות נוספות הקשורות לנכס, מה שהוביל את בני הזוג גל-ר לפנות לעו"ד חריזי כדי שייצג אותם בהשבת זכויות אלה. הסכם שכר הטרחה בין בני הזוג גל-אר לעו"ד חריזי התבסס בעיקרו על אחוז מהזכויות הנוספות שיזכו בהן, ולא על תשלום מראש. הסכם זה, יחד עם הסכם שכר טרחה מעודכן לאחר מכן והסכם מכר, הוא נושא המחלוקת. בני הזוג גלר טענו כי עו"ד חריזי הטעה אותם לגבי שווי הזכויות הנוספות, וטענו כי סברו כי זכויות אלה שוות 62,500 שקל בעוד חריזי ידע שהן שוות הרבה יותר. הם ביקשו לבטל את ההסכמים, בטענה שהם נבעו מהונאה וטעו בהתקשרות בהם. מנגד, טען עו"ד חריזי כי בני הזוג גל-ר היו מודעים היטב לשווי הפוטנציאלי של הזכויות הנוספות וכי ההסכמים תקפים. בית המשפט בחן בהרחבה את הראיות והעדויות שהוצגו, תוך נקיטת משנה זהירות בשל אופי דברי העדים. נמצא כי בני הזוג גל-ר לא טעו או הוטעו בעת ההתקשרות עם עו"ד חריזי, שכן ידעו כי לזכויות הנוספות יש ערך פוטנציאלי ואפשרות להגדלה משמעותית. בית המשפט ציין כי בני הזוג גל, ובמיוחד נתי גל-ער, ידעו היטב על הנכס ואף ניסו לנצל זכויות אלה לטובתם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי לבני הזוג גלר ולעו"ד חריזי הייתה הבנה משותפת לגבי מהות הזכויות הנדונות. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיה של אחד מבני משפחת גל, אדם מוגן, המתקשר בהסכמים ללא אישור בית המשפט לענייני משפחה, כנדרש בחוק. היא הגיעה למסקנה כי ההסכמים אכן פסולים מבחינת אותו אדם, אך אין בכך כדי להשפיע על תוקפם של ההסכמים הנוגעים לענייניה האישיים של אסתר גל-ער. מאחר שהתחייבותה של אסתר הייתה תקפה, ובהתחשב בסעיף האחריות המשותפת ובמספר בהסכמים, פסק בית המשפט לטובת תביעתו שכנגד של עו"ד חריזי, והתיר לו לאכוף את ההסכמים כנגד אסתר. בית המשפט הורה לאסתר גל-ער לשלם לעו"ד חריזי שכר טרחת עורך דין סביר, בסך 85 אלף שקל, לצד הוצאות נוספות. בפסק הדין הובהר כי על משפחת גלר לפעול בתום לב כדי להקל על אכיפת ההסכמים. לבסוף, פסק הדין הביע צער על כך שהצדדים לא פתרו את המחלוקות ביניהם בצורה ידידותית, דבר שיכול היה להיטיב עם כולם, והדגיש את הצורך במידתיות בהוצאות המשפט.