בג"צ 7546/12

תקציר

העותרים, משפחה בת שבע נפשות, ביקשו לקבל מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות, המבטיח לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ. בקשת המשפחה נתמכה בפסק דין של בית משפט ליטאי ובתעודת לידה לפיה אם המשפחה, העותר, נולדה להורים יהודים. עם זאת, הרשויות הישראליות, המיוצגות על ידי המשיב, דחו את בקשתן בנימוק של היעדר ראיות מספיקות ליהדותו של העותר. המשיב טען כי פסק חוץ ותעודת לידה אינם הוכחה מספקת כשלעצמם וכי נטל ההוכחה מוטל על העותרים. העותרים, שנכנסו לישראל באשרות תייר, ערערו על החלטה זו, מה שהוביל למאבק משפטי ממושך. במהלך ההליך התגלו ראיות חדשות המצביעות על כך שהעותרת אינה בת להורים יהודים, אותן היא הכחישה בתוקף. בית המשפט מצא כי החלטת המשיב סבירה ומנומקת כראוי, ודחה את העתירה. עם זאת, בית המשפט העניק לעותרים 45 יום נוספים להיערך לעזיבתם את הארץ. בפסק הדין הודגש כי אם יציגו העותרים ראיות נוספות, ניתן יהיה לשקול מחדש את עניינם. בסופו של דבר הוסר צו הביניים והעתירה נדחתה.