עת"מ 15052-12-21

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות ליבוא בעלי חיים לישראל ובשיקול דעתן של רשויות המינהל ביישומן. במקרה דנן, מערערת העותרת על החלטת מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות להרדים קבוצת קנריות מוברחות שהגיעו למעבר אלנבי מירדן ללא המסמכים, הרישיונות או אישורי הבריאות הנדרשים. המנהל ביסס את החלטתו על הסיכון הפוטנציאלי של העופות הנושאים מחלות ועל היעדר מידע על מוצאם וההיסטוריה הרפואית שלהם. בית המשפט מכיר בחשיבות ההגנה על בעלי חיים ובשיקול הדעת של הרשויות בקבלת החלטות מסוג זה, ומתערב רק כאשר קיימת אי חוקיות במעשה המינהלי. מאחר והעופות הוברחו ולא עמדו בדרישות הייבוא, בית המשפט מקבל את החלטת המנהל כסבירה, נוכח החשש לבריאות הציבור ובעלי החיים. פסק הדין מדגיש את הצורך לאזן בין ההגנה על בעלי החיים לבין ערכים אחרים ואת שיקול הדעת הרחב של רשויות השלטון במקרים כאלה. העותרת מחויבת לכסות את הוצאות המשיב, מתוך הכרה במורכבות הנושא ובאתגרים היומיומיים הניצבים בפני משרד החקלאות במניעת יבוא בלתי חוקי של בעלי חיים. הוראת השעה המעכבת את המתת החסד מוסרת, והעתירה נדחית.