ת"א 56114-02-22

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את הבקשה והחליט כי יש להיעתר לה בשל היעדר העילה שהוצגה. תביעת התובעים נסובה סביב קיומו הנטען של הסכם שיתוף בנוגע לחלקת קרקע משותפת, אותה מבקשים התובעים להכריז עליה ולרשום אותה. עם זאת, השופט מציין כי הדינים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים הנוגעים לבעלות משותפת ברכוש אינם חלים על מצבם של התובעים. לדברי השופטת, זכויותיהם הנטענות של התובעים במקרקעין אינן רשומות, ולכן יש להם רק זכויות חוזיות, אם בכלל, שאינן מהוות זכויות קנייניות. כתוצאה מכך, התובעים אינם יכולים להיחשב כבעלים משותפים של הנכס, והתייחסותם להוראת החוק הרלוונטית אינה מיושמת. בנוסף, פסקי דין קודמים של אותם צדדים, אף שהתייחסו לנסיבות שונות, תומכים אף הם בדחיית התביעה. גם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה יש תפקיד בפסק הדין הנוכחי, שכן היא מוסיפה משקל לטענה כי תביעת התובעים נעדרת שחר. למרות הדחייה, השופט אינו פוסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, ומשאיר אותם אחראים לשלהם. החלטה מקיפה זו מתקבלת לאחר בחינת ההגשות, שקילת ההלכות הרלוונטיות והסתמכות על פסיקות קודמות.