פר"ק 26813-04-10

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה נוגעת למעמדו של המבקש כנושה של חברה הנתונה בכינוס נכסים. המבקשת העמידה הלוואה לחברה והיה אמור להיווצר שעבוד לטובתה אך היא לא נרשמה ברשם החברות, ולכן טענתה כנושה מובטח שנויה במחלוקת. השופטת קבעה כי מאחר שהמשיבים, שהם נושי החברה בעצמם, אינם צדדים שלישיים בהסכם היוצר את השעבוד, הרי שתביעתו של המבקש כנושה מובטח תקפה כנגדם. הגם שהמבקשת התרשלה באי רישום השעבוד, אין בכך כדי לפגוע במעמדה כנושה מובטחת ביחס למשיבים. שאלה נוספת שעלתה הייתה האם יש לדחות את זכותם של המשיבים, שהם בעלי מניות עקיפים בחברה וגם נושים, לפרוע את החוב להם, בשל מעמדם האפקטיבי בחברה והיוון דליל של החברה. השופטת קבעה כי למשיבים 4 ו-5 אין מעמד מהותי במניות בחברה ועל כן טענה זו אינה חלה עליהם. עם זאת, גם המשיבים 1 עד 3, בעלי מניות מהותיים בחברה, הלוו לחברה כספים ושלילת זכותו של המבקש לשכחה מובטחת מהווה חוסר תום לב. עם זאת, החליטה השופטת כי המבקש, שהינו נושה גדול ומקצועי, ידע היטב על הסיכונים הכרוכים בהתנהלות מול החברה ולפיכך חובם של המשיבים 1 עד 3 לא יידחה. לסיכום, המבקש מוכר כנושה מובטח ויצטרף כצד להליך כינוס הנכסים. נכסי החברה יחולקו באופן יחסי בין המבקש לבין המשיבים (ומלווים אחרים) כנושים מובטחים. טענת המבקשת לדחיית חובם של המשיבים נדחית והערבות שלה מוחזרת. לבסוף, יכסו המשיבים את הוצאות המבקש בסך של 20,000 ₪.