רע"א 3321/20

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בהקשר של סכסוכי בוררות ובקשת רשות ערעור** המקרה הנבדק מדגיש עקרונות משפטיים מרכזיים המסדירים הליכי בוררות, ביקורת שיפוטית על פסקי בוררות והיקף וגבולות התערבות הערעור. **I. עקרונות המסדירים ביקורת שיפוטית על פסקי בוררות** עקרון יסוד הניכר במקרה זה הוא הרף הגבוה למתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לפסקי בוררות. בתי המשפט מדגישים כי בקשה לביטול או ביטול פסק בוררות נחשבת חריגה וניתנת בדרך כלל רק כאשר הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות או מצביעה על עיוות דין חמור (ראו ע"א 1053/20 צווייג נ' אינגבר). זה מדגיש את הכבוד של בתי המשפט לסופיות הבוררות באמצעות דוקטרינת *res judicata* וההיקף המוגבל של התערבות שיפוטית. **השני. דוקטרינת Estoppel ו-Res Judicata בבוררות** ההחלטה מדגישה את יישומן של הדוקטרינות של *השתק* ו-*res judicata*, המונעות מצדדים להתדיין מחדש בנושאים שכבר הוכרעו או כאלה שהיו צריכים להיות מובאים קודם לכן. בית המשפט מצא כי ניסיונו של המבקש לערער על פסק הבוררות על סמך עילות שנפסקו בעבר בבקשה קודמת נחסם. הדוקטרינה מקדמת ודאות ויעילות משפטית, ומבטיחה שהצדדים לא יעקפו את הסופיות באמצעות בקשות חוזרות ונשנות מטעמים זהים או דומים. **השלישי. הגבולות של התדיינות חוזרת על עובדות שלא נחשפו** עיקרון משפטי מרכזי כרוך בחובת הגילוי על ידי בוררים. תביעת המבקש התמקדה באי גילוי לכאורה של קשר עסקי בו מעורב הבורר, בטענה שהדבר מהווה עילה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. בית המשפט הכיר בכך שטענות על אי גילוי חייבות לעמוד בקריטריונים מחמירים, כולל גילוי בזמן של עובדות וראיות ברורות להפרה, אך מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח עובדות חדשות או מהותיות הקשורות לאי גילוי שעלולות להשפיע על הליכי הבוררות. **הרביעי. שיפוט של ממצאים ראייתיים ועובדתיים** בית המשפט חזר על כיבוד הערעור לממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, במיוחד כאשר אלה מבוססים על עדויות עדים, תצהירים וראיות תיעודיות. הוא קבע כי בתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם מתערבים בקביעות עובדתיות אלא אם כן יש טעות ברורה או עיוות דין, שלא הוכח כאן. זה מדגיש את העיקרון המשפטי של כיבוד תפקיד בירור העובדות של בתי משפט נמוכים יותר בסכסוכים הקשורים לבוררות. **V. הליך הוגן והזדמנות להציג ראיות** סטנדרט משפטי נוסף שהודגש הוא חשיבות ההגינות ההליכית, במיוחד זכותו של המשיב או הבורר להישמע. אכזבתו של המבקש מכך שהבורר לא העיד וכי תצהירים מסוימים לא התקבלו מצביעה על כך שהסעדים הפרוצדורליים מוגבלים אלא אם כן הכללים הפרוצדורליים מופרים בבירור או זכויות יסוד מופרות. **השישי. חדשנות משפטית ותפקיד הפיקוח על ערעורים** המקרה מדגיש כי לבתי המשפט לערעורים יש תפקיד שמרני בבחינת ענייני בוררות, עם העדפה ברורה לכבד פסקי בוררות ולשמור על סופיות הבוררות אלא אם כן מתעוררות נסיבות חריגות. יש לציין כי החלטת בית המשפט מדגישה כי טיעונים התוקפים ממצאים עובדתיים המבוססים על הראיות שהוצגו אינם מספיקים בדרך כלל כדי להצדיק התערבות ערעור, ועולים בקנה אחד עם עקרונות בינלאומיים המעדיפים את סופיות ויעילות הבוררות. --- **תקציר** מקרה זה ממחיש את הפרמטרים המשפטיים המחמירים שבמסגרתם בתי המשפט בוחנים בקשות הקשורות לבוררות. הוא מאשר את עקרונות הסופיות, ההתערבות השיפוטית המוגבלת, הדוקטרינות המחמירות של השתק ו-res judicata, ואת הגישה המכבדת כלפי קביעות עובדתיות ופרוצדורליות שנקבעו על ידי בתי המשפט הנמוכים יותר. החידוש המשפטי טמון פחות בדוקטרינות משפטיות חדשות ויותר באישורה מחדש של האיזון הזהיר של הרשות השופטת בין כיבוד פסקי בוררות לבין שמירה על יושרה והגינות בהליכי בוררות, המנוסחים באמצעות סטנדרטים ברורים וסף להתערבות.