ת"א 16975-02-16

תקציר

המחלוקת היא על פירוק שותפות בחלקת קרקע. התובעים מבקשים למכור את מחצית הקרקע שלהם לנתבע, שהוא הבעלים של המחצית השנייה. הנתבעת טוענת כי אין לאמץ את הערכת שווי הקרקע על ידי המומחה, שמונתה על ידי בית המשפט בעקבות הסכם בין הצדדים, משום שיש בה מספר טעויות. היא ביקשה לפסול את המומחה או לחילופין לתקן את חוות דעתו, וכן ניסתה לחזור בה מהסדר פרוצדורלי קודם, המחייב אותה לרכוש את חלקו של התובע בחלקה. בית המשפט מצדד בתובעים. תחילה היא מתייחסת לניסיונה של הנתבעת לחזור בה מההסדר הפרוצדורלי, וקובעת כי היא מחויבת לו, שכן ההסדר אושר על ידי בא כוחה בנוכחות הנתבעת עצמה, ושני בניה, שגם הם יורשים פוטנציאליים של העיזבון. הנתבעת ונציגיה נטלו חלק בהליך המשפטי וכעת הם מנועים מלהעלות טענות כנגד ההסדר. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי ההסדר הפרוצדורלי הוא התחייבות מחייבת של הנתבעת עצמה, ולא של עזבונה, לרכוש את חלקה של התובעת במקרקעין. לכן, אין צורך לדון בזהות יורשי העיזבון. לאחר מכן עובר בית המשפט לבחון את חוות דעתו של המומחה ופוסק כי יש לאשר אותה, שכן טענות הנתבע בדבר טעויות מהותיות אינן מוצדקות. שיטות הערכת השווי של המומחה עולות בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו על ידי מועצת שמאי המקרקעין והספרות בנושא. בית המשפט דוחה את טענות הנתבעת אחת לאחת, לרבות טענותיה בדבר השוואת שטחי דירות, אי ניכוי מרכיב היזמות ורכיבים רבים נוספים המפורטים בחוות דעת המומחה. הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, ובמרבית המקרים אף לא חקרה את המומחה בעניינים אלה. בית המשפט מדגיש כי לחוות הדעת של המומחה ניתן משקל רב, וחוסר שביעות הרצון של הנתבע מהתוצאות אינו סיבה לדחותה. משכך, הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 1,350,000 ₪, שהם מחצית משווי החלקה על פי חוות דעת המומחה, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. סכום זה אינו כולל מע"מ, והתובעים יצטרכו לשלם את היטל ההשבחה הצפוי בגין מכירת חלקם. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט, בסך 7,500 ₪, ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ + מע"מ.