ת"א 36433-03-17

תקציר

הסכם הפשרה בין התובעים, שבבעלותם שתי דירות (דירה מס' 1 ודירה מס' 11) בבית משותף ברמת גן, לבין הנתבעת, שרכשה זכויות בניה מבעלי הדירות והסכימה לספק שירותי בנייה, עומד במוקד פסק דין זה. התובעים תבעו את הנתבע בגין ליקויי בנייה ונזקים לדירותיהם, תחילה בפברואר 2015 ולאחר מכן שוב ביוני 2015, בדרישה לפיצוי כספי. בטרם הגיש הנתבע כתב הגנה, הגיעו הצדדים לפשרה, שהובילה לדחיית שתי התביעות. עם זאת, התעוררו מחלוקות בנוגע לליקויים ונזקים בדירות, מה שהוביל את התובעים להגיש תביעה נוספת במרץ 2017, בדרישה לפיצויים בסך 159,541 שקל. הנתבעת טענה כי הסכם הפשרה מהווה מעשה של בית המשפט, הדוחה את כל הטענות הנוגעות לליקויי בנייה שלא פורטו בהסכם. בית המשפט בחן את הסכם הפשרה ומצא אותו ברור וחד משמעי, וקבע כי כל הטענות בתביעה השנייה נדחו. פרשנותם של התובעים להסכם לא נתמכה בראיות כלשהן לכוונת הצדדים ועמדה בסתירה ללשון ההסכם. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי גם התביעה בגין נזקי מטלטלין בדירה מס' 1 וכל ליקוי בדירה מס' 11 שהופיעו בתביעה השנייה אך לא הוזכרו בהסכם הפשרה, כפופים למעשה בית המשפט. התובעים לא הביאו ראיות לכך שהצדדים התכוונו אחרת. בגין ליקויים בדירה מס' 11 שהוזכרו בתביעה השנייה אך לא טופלו בהסכם הפשרה, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובעים 4,300 ₪ בתוספת 30% עבור הוצאות התאמה ומע"מ, צמוד למדד תשומות הבנייה לחודש אוקטובר 2019. התובעים פסקו 5,100 ₪ בגין ליקויים חדשים שהתגלו בדירה, מאחר שבית המשפט לא מצא כל פעולה של בית המשפט בנושאים אלה. תקופת הבדק לפי חוק המכר לא חלפה, מה שהופך את הנתבעת לאחראית לתיקונים. עם זאת, לתובעים לא ניתן כל פיצוי בגין ליקויים נוספים בדירה, שכן בית המשפט קבע כי הם נגרמו ככל הנראה כתוצאה מניסור קיר ממ"ד על ידי התובעים לאחר קבלת הדירה. באשר לדירה מס' 1, לא נפסק לתובעים כל פיצוי בגין ליקויים נטענים, שכן לא הוכיחו כי ליקויים אלה נגרמו כתוצאה מעבודות השיפוץ של הנתבעת. התביעה בגין נזק למערכת מיזוג האוויר נדחתה, שכן התובעים לא התייחסו לטענת הנתבעת כי הסכימו לשאת בעלויות תיקון מזגן אחד. לתובעים נפסק סך של 810 ₪ עבור עלות מסתור כביסה, שכן המפרט חייב את הנתבעת לספק אחד כזה, ולא סופק לתובעים מתלה או מקום מסתור. בסיכומו של דבר, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 14,145 ₪ בגין ליקויים בדירה מס' 11 ו-1,285 ₪ עבור עלות מסתור כביסה ושכר טרחת מומחה בגין דירה מס' 1. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לנתבע. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, שכן סכום התביעה היה נמוך בהרבה ממה שביקש, והנתבע נדרש לשלם רק חלק קטן מהסכום הנתבע. פסק הדין ניתן ביום 26.7.20.