עמ"ש 56280-02-20

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותה של צוואה ובכוונתה של המנוחה בנוגע לחלוקת נכסיה לאחר מותה. סעיף 4 בצוואה קובע כי המערער (בנו של המנוח) יקבל את הזכויות בדירה הממוקמת ברחוב ק.ב.ל. אך עליו לשלם לכל אחת משש אחיותיו 150,000 ₪ בתוך 24 חודשים מיום ביצוע הצוואה. פרשנותו של בית משפט קמא לסעיף זה הייתה כי האחיות זכאיות למחצית הדירה בחלקים שווים, דבר שהוביל לערעורו של המערער. השופטת עפרה אטיאס מגיעה למסקנה כי שגה בית משפט קמא בפרשנותו לסעיף 4, שכן מלשונה הברורה והמפורשת של הצוואה עולה כי האחיות זכאיות רק לתשלומים מאזנים ולא לזכויות בעין בדירה. הראיות החיצוניות שהוצגו, לרבות עדויות עורך הדין המנסח ושכן, תומכות בפרשנות זו. זאת ועוד, השופטת מסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא בדבר כשירותו של המנוח ותוקפה של הצוואה למרות מעורבותו של המערער בניסוחה. עם זאת, השופט אטיאס חולק על החלטת בית משפט קמא שלא להעריך מחדש את יתרת התשלומים המוזכרת בצוואה. היא מציעה כי יש לשערך מחדש את הסכומים על ידי הוספת הפרשי הצמדה ממועד עריכת הצוואה ועד התשלום בפועל, דבר התואם את עמדת המערערת. השופט ניצן סילמן מסכים עם החלטת השופט אטיאס ומדגיש את חשיבות הגשמת רצונו של המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואה. השופטת סארי ג'יוסי [ABD] מסכימה עם המסקנה כי האחיות זכאיות לתשלומים מאזנים ולא למחצית מהדירה. עם זאת, היא חולקת על חישוב הריבית, וסבורה כי יש להוסיף ריבית מיום פטירת המנוח ולא ממועד עריכת הצוואה. השופט ג'יוסי מדגיש את עקרון העל בדיני הירושה, הגשמת רצונו של המנוח, ומציין כי ההסכמה בין הצדדים על פרשנות אינה צריכה לסתור עיקרון זה. בסופו של דבר, הערעור מתקבל פה אחד, ונקבע כי על המערער לשלם לכל אחת מאחיותיו 150,000 ₪, עם הפרשי הצמדה ממועד עריכת הצוואה. גם השופט אטיאס והשופטת סילמן מחליטים כי הריבית תתווסף ממועד ההוצאה לפועל ועד לתשלום המלא, ואילו השופט ג'יוסי חולק על נקודה זו.