ע"א 609/78

תקציר

בפרשת גלבוע נ' קן-תור, הוטל על בית המשפט לקבוע האם התקיימה שותפות בין משה קן-תור לאמנון גלבוע בנוגע לסוכנות של חברת הנפט פז, להבדיל משותפותם שלא הייתה שנויה במחלוקת קודם לכן במיזמים חקלאיים. בתחילה קבע בית המשפט המחוזי כי קיימת שותפות כזו, אך בערעור בוטלה החלטה זו. הראיות הראו כי קן-תור רכשה וניהלה את הסוכנות באופן עצמאי. בעוד הטיוטות והמסמכים הצביעו על הסכם לפיו גלבוע יחלוק ברווחים מהסוכנות בשנים 1969 ו-1970, בית המשפט מצא כי מדובר בהסדרים ליישוב התחייבויות קודמות בין הצדדים ולא בהוכחת שותפות. פסק הדין הדגיש את חשיבות הכוונה וההסכמה בהקמת שותפות, והגיע למסקנה כי בעוד שלגלבוע היה הסכם מוגבל להשתתפות ברווחים, לא היה ניהול משותף או השקעה המעידה על שותפות פורמלית כהגדרתה בחוק. יתר על כן, בית המשפט מצא התאמה פרוצדורלית בערעור ללא רשות, וסימן את ההכרזה על אי-שותפות כפסק דין סופי באותו עניין. כתוצאה מכך, ביטל בית המשפט את קביעתו הקודמת של בית המשפט המחוזי בדבר שותפות והטיל על גלבוע את האחריות לכיסוי הוצאותיה המשפטיות של קן-תור.