עמ"ת 48082-03-13

תקציר

הכרעת הדין המדוברת היא בעניינו של פלסטיני תושב הכפר בידו, שהואשם בשורה של עבירות, בהן פריצה לבית מגורים, גניבה, החזקת כלי פריצה וכניסה לישראל שלא כדין. טביעת אצבעו של האדם נמצאה במכשיר טלוויזיה שנגנב במהלך הפריצה, מה שהוביל להגשת כתב אישום. ההגנה לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה אלא טענה לחלופת מעצר, בטענה כי עוצמת הראיות אינה גבוהה. עם זאת, הן בית משפט קמא והן ערכאת הערעור הגיעו למסקנה כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה, בהתחשב בנסיבות העבירה וברקע של הנאשם. עוד קבעו בתי המשפט כי קיימת עילה למעצרו של המערער, בנימוק של חשש לשלום הציבור וסיכון להימלט מן הדין בשל מגוריו באזור הרשות הפלסטינית. הן בית המשפט קמא והן ערכאת הערעור הסכימו כי לא קיימת חלופת מעצר הולמת שתוכל להפיג חששות אלה. לפיכך, הערעור, שהתמקד בערעור על עילות המעצר ובהצעת חלופות, נדחה. הרשעותיו הקודמות של המערער, אופייה המתוכנן של העבירה והסיכון הפוטנציאלי לאלימות היו כולם גורמים שהשפיעו על החלטות בית המשפט. יתר על כן, חוסר המעשיות של פיקוח על התנהגותו של המערער בשטח שבשליטת הרשות הפלסטינית מילא אף הוא תפקיד בביטול חלופות המעצר המוצעות. הכרעת הדין הביאה להמשך מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.