סע"ש 35782-01-19

תקציר

התובעת, עובדת שעבדה אצל הנתבעת למעלה מעשור, תבעה הטבות תעסוקה שונות, לרבות פיצויי פיטורים שלא כדין בשל היעדר שימוע, שכר עבודה, הפרשי פיצויי פיטורים, תשלום הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, דמי פנסיה, החזר הוצאות נסיעה ודמי חגים. השופט קיבל חלקית את טענות התובע. נפסק כי הנתבעת לא ערכה שימוע מסודר טרם פיטורי התובעת, ולפיכך נפסקו לתובעת 8,000 ₪ פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. בנוסף, פסק השופט לטובת התובע בעניין הפרשי פיצויי פיטורים, והורה לנתבעת לשלם 31,569 שקל. התביעה להודעה מוקדמת נדחתה מאחר והתובע הודה כי עבד עד ליום 12.8.2018 וקיבל שכר מלא עבור אותו חודש. השופטת דחתה גם את התביעה לפדיון חופשה, וקיבלה את טענת הנתבעת כי התובעת יצאה באופן קבוע לחופשה שנתית בחודש אוגוסט, תוך חפיפה לתקופת ההודעה המוקדמת כדין. באשר לפדיון דמי הבראה, הורתה השופטת לנתבע לשלם לתובע סך של 6,305 ₪, שכן ניכר כי שולמו לתובע דמי הבראה במזומן, והנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. בגין ההפרשות לפנסיה נפסקו לתובע 841 ₪, שכן נמצא כי הנתבעת לא הפקידה את מלוא הסכום הנדרש בחוק. עם זאת, השופטת דחתה את תביעת התובע להחזר הוצאות נסיעה, וקבעה כי תלושי השכר מעידים על הסכמת התובע לשכר הכולל דמי נסיעה. לבסוף, נדחתה גם התביעה לדמי חגים, שכן התובע היה עובד שכיר שאינו זכאי להטבה זו. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, לרבות 5,000 ₪ הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.9.2018 ועד לתשלום בפועל.