דנ"א 6370/19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לדיון נוסף בתיק ללא צורך בתגובת המשיבים. דיונים נוספים הם נדירים ושמורים לתיקים המערבים שאלות משפטיות משמעותיות. השופט מצא כי התנאים לדיון כזה לא התקיימו במקרה זה. בעוד הזמן שחלף מאז העדכון האחרון של שיעור ההיוון לחישוב פיצויי הנזק הוא חשש לגיטימי, השופט משוכנע כי השיעור הנוכחי מתאים על סמך הראיות שהוצגו. קביעת שיעור ההיוון אינה ודאית מטבעה משום שהיא מסתמכת על תחזיות ארוכות טווח. השופט מכיר במורכבות השאלה המשפטית ובאופייה צופה פני העתיד של הסוגיה, אך אינו מוצא עילה להתערב בשיעור הנוכחי, המתיישב עם פסיקות קודמות. השופט מדגיש כי מטרת הפיצוי בדיני הנזיקין אינה להעניש את הצד הפוגע אלא לתקן את העוול שנגרם. לכן, אין לקבוע שיעור נמוך מהנדרש, דבר שיגרום לפיצוי יתר ועלול להכביד יתר על המידה על הצד המזיק. השופט מתייחס גם להשפעת פסק הדין על גופים אחרים המעורבים בתביעות נזיקין ומכיר באי הוודאות שנגרמה כתוצאה מהחלטות סותרות קודמות בנושא. עם זאת, עם החלטה מחייבת עכשיו, בעיה זו צריכה להיפתר. השופטת מכירה בחששותיו של המבקש מיישום מעשי של פסק הדין, אך סבורה כי הפתרונות המוצעים בפסק הדין עשויים לתת מענה למורכבויות אלה. בנוסף, האירועים העולמיים האחרונים סביב נגיף הקורונה הציגו אי ודאות כלכלית חדשה, ולכן מוקדם מדי להעריך מחדש את הקצב. השופט מסכם כי ההלכה הקיימת בנושא מבוססת היטב ואינה מחייבת דיון נוסף. אופיו פה אחד של פסק הדין הקודם שקול אף הוא כנגד הצורך בדיון נוסף. ככלל, השופט מוצא כי האתגרים שהציג המבקש זכו למענה הולם בפסק הדין הקודם, וחוסר ההסכמה עם ההחלטה אינו סיבה מספקת למתן דיון נוסף. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף נדחית.