ע"א 7279/20

תקציר

הערעור על החלטתו של השופט י' הס שלא לפסול עצמו מעניינו של המערער נדחה. הסכסוך נבע מסכסוך כספי שבו היו מעורבים עורכי דין, במסגרתו תבעו המשיבים חלק משכר הטרחה שנפסק על בסיס הסכם המחאה. המערערת ערערה על מספר פסקי דין פרוצדורליים, בטענה שהם מצביעים על משוא פנים ופוגעים בהליך הוגן. הוא הגיש בקשות רבות לפסילה, בנימוק של חשש למשוא פנים והחלטות שליליות, כולל מועדי תגובה קצרים וטיפול לא שוויוני בעלויות. בית המשפט קבע כי החלטות פרוצדורליות, גם אם אינן נכונות, אינן מהוות עילה לפסילה אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים, שאותו מצא נעדר במקרה זה. למרות שהכיר בהפרת הפרוטוקול על ידי קבלת החלטות לאחר פסילה, בית המשפט סבר כי אין בכך בסיס מספיק לפסילה, שכן ההחלטות נגעו למועדים בלבד מבלי להשפיע על עניינים מהותיים. בית המשפט הדגיש ערוצים ראויים לערעור על החלטות פרוצדורליות באמצעות ערעורים והצביע על חוסר עקביות בטיעוני המערער. משכך, היא דחתה את הערעור מבלי להורות על הוצאות, ובכך אישרה את חוסר משוא הפנים של בית משפט קמא בעניינים פרוצדורליים.