ע"פ 4732/10

תקציר

הערעור על הרשעתו וגזר דינו של המערער נדחה על ידי ערכאת הערעור, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שמצא את המערער אשם בגרימת חבלה גופנית חמורה בילדיו ובביצוע מעשי אלימות במשפחה כלפי משפחתו. בית המשפט נמנע מלהתערב בממצאיו של בית המשפט המחוזי, שכן הסוגיות שהעלה המערער נגעו ברובן לקביעות מהימנות ולהערכות עובדתיות, תחומים שבהם ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל אלא אם נפלה טעות ברורה המשפיעה על התוצאה. עדויות הילדים נמצאו אמינות ועקביות, ובית המשפט המחוזי ציין כי סביבת הראיונות נראתה נוחה ותורמת לחשיפת האמת של הקטינים. למרות מחדלי החקירה עליהם הצביעה ההגנה, בית המשפט סבר כי אין בהם כדי לפגוע במהימנות הכוללת של הראיות או לשלול מהמערער הגנה הוגנת. גרסתו של המערער לאירועים, לפיה פציעות הילדים היו תאונות, לא שכנעה את בית המשפט, במיוחד נוכח עדויות מאששות ואופי הפגיעות. בית המשפט הדגיש את האכזריות וההתעללות הרגשית במעשיו של המערער, שכללו אילוץ הילדים לבחור את עונשם ולאחר מכן שריפת ידיהם בלהבת גז. בהערכת העונש הדגיש בית המשפט המחוזי את היעדר החרטה והרישום הפלילי הקודם של המערער, והטיל עליו חמש שנות מאסר