ת"א 65623-02-18

תקציר

התובע, עורך דין המתמחה בנדל"ן, תבע מהנתבעים דמי ייזום, שכר טרחת עורך דין או שכר הולם בגין עבודתו לכאורה כיזם וכעורך דין של מספר קבוצות נתבעים שביקשו לרכוש קרקעות וליזום בנייה. התובע לא הביא כל ראיה לקיומו של הסכם – בכתב, בעל פה, במפורש או מכללא – שיזכה אותו בשכר טרחה כלשהו שתבע. בית המשפט מצא כי טענות התובע, שהתבססו על עדותו שלו ועל עדותו של שמאי יחיד, אינן נתמכות ואינן מספיקות כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי התובע לא הוכיח כי פעל כיזם, כי מעשיו מזכים אותו בדמי ייזום, או כי הנתבעים הסכימו או חויבו בדרך אחרת לשלם לו שכר טרחה זה. בית המשפט דחה גם את תביעותיו החלופיות של התובע לשכר טרחת עורך דין או שכר ראוי, שכן התובע לא הביא כל ראיה להסכם או פירוט כלשהו בדבר היקף עבודתו, הוצאותיו או שווי השירותים שניתנו. יתר על כן, חלק מהשירותים המשפטיים לכאורה ניתנו למעלה מעשרים שנה לפני התביעה, מה שהופך כל חבות כספית למיושנת. לבסוף, דחה בית המשפט את תביעת התובע להחזר שכר טרחת שמאי, שכן לא היה ברור לאיזו מטרה נערכה השמאות ומי הנתבע אחראי לשימה, והתובע עצמו לא שילם את שכר הטרחה. הואיל ולנתבעים 1-4 ו-9-20 היה הסכם עם באי כוחם בדבר שכר טרחת עורך דין, הורה בית המשפט לתובע לשלם לנתבעים אלה סך של 174,000 ₪, לנתבעים 5-6 סך של 30,000 ₪ ולנתבעת 21, שלא הייתה מיוצגת, 6,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.