רע"פ 11196/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על שורה של צווי הריסה מנהליים נגד מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי בתל אביב. המבקש ביקש לעכב את ביצוע הצווים האמורים, בטענה כי יש לדחותם עד לקבלת היתר בניה, הליך שלטענתם מתנהל. עם זאת, בית המשפט פסק נגדם, וקבע כי יש להינתן במשורה במקרים המעוררים שאלות בעלות חשיבות כללית מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים המעורבים. השופט קבע כי טענות המבקש חסרות שחר, והדגיש כי המבנה המדובר נבנה שלא כדין וכי מטרתם של צווי הריסה מנהליים היא לפנות לאלתר מבנים כאלה. השופטת ציינה גם את פרק הזמן המופרז שחלף מאז הוצאו הצווים לראשונה, ואת נטייתו של המבקש להגיש בקשות מרובות, והגדירה אותו כניסיון להתיש את המערכת וליצור לעצמו חריג. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שבקשתו לרישיון קרובה, וכי האחריות לאישור בקשות אלה אינה מוטלת על המשיב אלא על רשויות אחרות. בסופו של דבר החליט השופט לדחות את בקשת רשות הערעור והסיר את עיכוב הביצוע, תוך הדגשת חשיבות אכיפת דיני התכנון והבנייה.