ע"א 88/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעורים אזרחיים 88/83 ו-99/83, הנובעים משומה שערך פקיד השומה (המשיב) על בלה קדרון (המערער ב-88/83) בנוגע לעסקי תיווך היהלומים שלו לשנות המס 1975-1977. המערערת לא ניהלה ספרים, והשומה התבססה על מיטב שיקול דעתו של נושא המשרה בחישוב שנקבע למתווכים בענף היהלומים. בית המשפט המחוזי ביטל את השומה והורה לקצין לחשב אותה מחדש בהתאם לרמת המחיה וההוצאות של המערער. הן המערער והן המשיב ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער, בקובעו כי מאחר שלא ניהל ספרים, הוא אינו זכאי להטבות מס מסוימות והשומה המבוססת על חישוב הענף תקפה. עוד קבע בית המשפט כי הפרשי הריבית והצמדה על סכומי המס שבמחלוקת חושבו החל מסוף שנת המס. פסק הדין הסתמך על מספר פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון ופסקי דין אנגליים נוספים, תוך הדגשה כי בתי המשפט לא יאכפו הוראות מעבר לחוק, והחריגים לכלל זה אינם חלים על הוראות מס. בנוסף, אישר בית המשפט את סמכותו של פקיד השומה לתת פסקי דין ואת תפקידם המצומצם של בתי המשפט להתערב בהחלטות מסוג זה. ערעורו של המשיב התקבל, והמערער חויב לשאת בהוצאות המשיב.