ת"א 9513-03-09

תקציר

התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד אהרון שפרבר ועו"ד רונה נוימן-ליטבק, תבעה את שירותי בריאות כללית בגין הולדה בעוולה. התובעת טענה כי הנזק המוחי החמור לה נגרם לו הנתבעת הייתה מגלה מום בלב במהלך ההיריון ומציעה להוריה של התובעת את האפשרות להפסיק את ההיריון. התובע ביקש פיצוי בגין הפסד השתכרות, נזק לא ממוני והוצאות בגין טיפול עתידי. בית המשפט מצא את שירותי בריאות כללית רשלנית בכך שלא ביצעה בדיקת אקו לב עוברית מומלצת, שככל הנראה הייתה מובילה לגילוי המום הלבבי. כתוצאה מכך נמנעה מההורים האפשרות להחליט אם להפסיק את ההיריון. עם זאת, עילת התביעה בגין הולדה בעוולה אינה קיימת עוד בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה, ולכן בית המשפט דן בנזקים כפי שעמדו לפני פסק דין זה. לתובע נפסקו 2,406,307 ש"ח בגין הפסד השתכרות, 3,241,942 ש"ח בגין הוצאות טיפול עתידיות, 291,354 ש"ח בגין הוצאות נוספות עתידיות, 150,000 ש"ח בגין ניידות ו-800,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני. ההורים, כמוטבים, זכו ב-1,266,000 ₪. סכומים אלה קוזזו מתגמולי המוסד לביטוח לאומי, והותירו את התובע עם סך של 8,155,603 ₪. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין הביאו את סך המענק לשירותי בריאות כללית ל-10,000 שקל ו-23.4% מהיתרה, בהתאמה.