ה"פ 37715-09-14

תקציר

המבקשים, חאלד ואשתו ניג'מה, טענו כי חתימותיו של חאלד על הסכמי המכר של אדמתו אינן תקפות בשל מצבו הנפשי בעת החתימה. לדבריהם, חאלד "לא עשה דבר" וכי יש להכריז על ההסכמים כבטלים. המשיבים טענו כי לחאלד הייתה יכולת להתקשר בהסכמים וכי חתימותיו מחייבות מבחינה משפטית. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו, לרבות מסמכים רפואיים ועדויות עדים, והגיע למסקנה כי ח'אלד לא היה במצב פסיכוטי בעת חתימת ההסכמים בשנים 2009 ו-2010. נטל ההוכחה הוטל על המבקשים, ובית המשפט מצא כי הם לא עמדו בנטל זה. היסטוריית העבודה של חאלד, עדויותיהם של אלה שהיו איתו בקשר בסמוך לחתימה, והיעדר אבחון רפואי התומך במצב פסיכוטי תרמו כולם להחלטה. עוד ציין בית המשפט כי המבקשים לא פעלו לביטול ההסכמים במשך מספר שנים לאחר שנודע להם עליהם, דבר המנוגד לטענותיהם הנוכחיות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי פגם בכריתת חוזה אינו מוביל אוטומטית לביטולו וכי טענה כזו צריכה להיעשות תוך זמן סביר. מאחר שח'אלד לא הודיע על הביטול והמשפחה הייתה מודעת להסכמים שנים לפני שנקטה בפעולה, נדחו גם הטענות בדבר כפייה ועושק. בית המשפט קבע כי הסכמי המכר תקפים ודחה את הבקשה, תוך שהוא מורה למבקשים לשלם את הוצאות המשיבים ולפצות אותם בגין שכר טרחת המומחה.