בע"מ 2638/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לסכסוך זכויות רכושי בין שני אחים לגרושיהם. הסכסוך המקורי נסב סביב פירוק רכוש משותף הנמצא במושב, כאשר הורי האחים העבירו בעבר זכויות למבקשים, בכפוף לתנאים מסוימים. בנובמבר 2020 הושג הסכם הסכמה, המתווה את תנאי העברת הנכס, לרבות התניה בדבר רכישת נכס חלופי עבור אחד המשיבים. ההסכם היה אמור להתבצע על בסיס הערכת שווי הנכס, כאשר סכום מוגדר יופקד על ידי המבקשים בקופת בית המשפט. העיכובים אירעו בשל הבהרות שביקשו המבקשים בנוגע לשומה, מה שהוביל להפקדת סכום מתוקן באוגוסט 2022. בינתיים, שווי השוק של הנכס עלה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המבקשים לשלם תמורה בהתאם לערכו הנוכחי של הנכס, מה שהוביל את המבקשים לבקש רשות ערעור, בטענה כי ההסכם המקורי צריך לעמוד. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, אישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וחילק את הנטל הכלכלי של השיהוי בין הצדדים. לאחר מכן ביקשו המבקשים רשות ערעור לבית המשפט העליון, שגם הוא נדחה, בנימוק של היעדר סוגיה משפטית עקרונית ופסיקתו המאוזנת של בית המשפט המחוזי. פסק הדין הדגיש את נסיבותיו הספציפיות של המקרה ואת הקריטריונים המצומצמים לקבלת ערעורים מסוג זה. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים.