ת"א 8516-09-17

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי טענות עיקריות. הראשון מתייחס לאי הוצאת חשבוניות ולנזק שבא בעקבותיהן, שם טענו התובעים כי הנתבעת התחייבה להוציא חשבוניות כמשתמע מחוזה השכירות, בו נכתב כי דמי השכירות כוללים מע"מ. עם זאת, השופטת קבעה כי החוזה לא כלל הבטחה מפורשת או אפילו משתמעת להמצאת חשבוניות וכי בקשת התובעים לחשבוניות בעל פה אינה תקפה. בנוסף, תביעת התובעים לנזק כספי עקב היעדר חשבוניות נדחתה כבלתי מוכחת, מה שהוביל לדחיית התביעה העיקרית. התביעה השנייה עסקה באי בניית מקלט נוסף, שלטענת התובעים אילץ אותם לעבור למקום אחר, תוך גרימת נזקים שונים. השופטת דחתה טענה זו בקובעה כי הסכם השכירות אינו מחייב את הנתבעת לספק קורת גג וכי הדרישה למקלט התעוררה לאחר תום תקופת השכירות. זאת ועוד, טענות התובעים בדבר חוסר תום הלב של הנתבע לא נתמכו. בפנייה לתביעה שכנגד, תבעה הנתבעת פיצוי בגין נזקים שהותירו אחריהם התובעים עם פינוי הנכס המושכר, פיצוי מוסכם על פי הסכם השכירות בגין אי פינוי במועד וחשבונות חשמל שלא שולמו. השופטת דחתה את הבקשה לפיצוי נזיקין בשל הימנעותם של התובעים מהשבת הנכס, שכן הסכם השכירות לא חייב אותם לעשות כן. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעת כי הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם השכירות, בסך 20,842 ₪, ישולם רק על ידי התובע הראשון מאחר שלא היו צד להסכם. לבסוף, התביעה לחשבונות חשמל נדחתה מאחר שהנתבעת לא חישבה את חלקם של התובעים באופן מדויק. משכך, חויב התובע מס' 1 לשלם לנתבע את הפיצוי המוסכם, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.