עע"מ 7141/12

תקציר

החלטת בית המשפט בערעור היא כי סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים, בעיקר בשל הסוגיה השיפוטית המורכבת הנוגעת לענייני מכרזים של תאגיד מקומי. סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, כהגדרתה בסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, אינה מקיפה באופן ברור את המכרז הנדון, במיוחד לאור העובדה שתיקון 14, שהיה עשוי להרחיב את סמכותו, טרם נכנס לתוקף בשל היעדר תקנות רלוונטיות. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מקבל את הערעור, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. אופיו של המכרז, הכרוך בהעסקת יועץ משפטי פנימי, מלמד כי מתן סעד זמני אינו ראוי, במיוחד נוכח יחסי האמון השבורים בין המבקש למשיב. בית המשפט מציין גם התנהלות פסולה של המבקשת בהגשת בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד מבלי לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים. עם זאת, בית המשפט מכיר בצורך להתייחס לחששותיו של המבקש בדבר שחיתות לכאורה ולכן יעביר את ההחלטה למשרד הפנים לבירור נפרד. לפיכך הערעור נדחה.