ת"א 28877-03-16

תקציר

בית המשפט מצא כי אכן נכרת הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבע למכירת דירה שתיבנה על ידי הצד השני. מסקנה זו הוסקה לאחר שבית המשפט בחן את מכלול נסיבות ההסכם, לרבות ניהול המשא ומתן, התנהלות והצהרות הצדדים, כמו גם המסמכים החתומים. גם דרישת הכתב לעסקת מקרקעין, כאמור בסעיף 8 לחוק המקרקעין, התקיימה, למרות היעדר מסמך אחד הנושא את חתימת הצדדים. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי שווי הדירה עמד על 2,900,000 ₪ ופסק להם פיצוי בסך 250,000 ₪ לפי סעיף 11(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). בנוסף, נפסקו לתובעים פיצויים לא ממוניים בסך 75,000 ₪ לפי סעיף 13 לאותו חוק, ובסך הכל 325,000 ₪ פיצוי. סכום זה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, היה אמור להיות משולם על ידי הנתבע ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויבה הנתבעת להשיב לתובעים חלק מאגרת בית המשפט, המחושב בשיעור של 2.5% מסכום הפיצוי שנפסק. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 20/04/2017.