ע"ע 35899-06-17

תקציר

פסק הדין מתווה את ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע על פסק דין קודם. פסק הדין המקורי דחה תביעה של עובד נגד חברה לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לאחר שהחברה החליטה שלא להעסיק אותו לאחר ראיון עבודה. במקום זאת, בית המשפט פסק לטובת התביעה הנגדית של החברה כי העובד השמיץ אותם והורה לו לשלם פיצויים בסך 15 אלף שקל וכן 4,000 שקל הוצאות משפט. העובד ערער על פסק הדין ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע, נשוא פסק דין זה. בית המשפט בוחן את הבקשה, תוך התחשבות בסיכויי הצלחת הערעור ובמאזן הנוחות – אם יעוכב ביצוע פסק הדין, הדבר יגרום נזק יחסי לעובד, ואילו אי עיכוב יפגע בחברה. העובד טען כי החלטת החברה שלא להעסיק אותו נבעה מנטייתו המינית, וכי פרסום הפוסט שלו בפייסבוק, שהוביל לתביעת לשון הרע, נבע מהפגיעה וההשפלה שחש. החברה, לעומת זאת, ציינה כי מדובר בעסק איתן וותיק שיוכל להחזיר את הסכום אם הערעור יתקבל, וכי טענת העובד מבוססת על דעתו הסובייקטיבית. עוד טענו כי סיכויי הצלחת הערעור מזעריים. החלטת בית המשפט נענית לבקשה בחלקה, וקובעת כי יש לעכב 50% מסכום פסק הדין – 9,500 ש"ח – עד לשמיעת הערעור, בשל סיכויי ההצלחה הסבירים של העובד בערעורו ומאזן הנוחות. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות וחל בין אם הצדדים נוכחים ובין אם לאו.