תפ"ח 26449-10-13

תקציר

הכרעת הדין דנה במצבה הנפשי של הנאשמת, ששיספה את גרונם של שני ילדיה הקטנים והרגה אותם. נבחנת טענת הנתבעת כי היא סובלת מהפרעה נפשית קשה וכי יכולתה להבין את מעשיה ולהימנע מהם הייתה מוגבלת במידה ניכרת. בית המשפט מכיר בכך שהנאשמת לוקה בנפשה, אך אינו מוצא את הפרעתה חמורה דיה כדי להגביל באופן משמעותי את הבנתה או הימנעותה ממעשיה, ואינו עומד בדרישות לענישה מופחתת לפי סעיף 300א לחוק העונשין. חוות הדעת הרפואיות המובאות שקולות אך אינן מכריעות, שכן פרשנות החוק ויישומו נתונה בידי בית המשפט. השופטת מגיעה למסקנה כי מעשיה של הנאשמת היו מחושבים ונתונים לשיקול דעת, דבר המצביע על כך שהיא הבינה את הפסול שבמעשיה. יתר על כן, אופיים המזעזע והאכזרי של העבירות, בהיותם רצח שני ילדים על ידי אמם, שקול כנגד מתן עונש מופחת. לפיכך, בקשת ההגנה לעונש מופחת נדחית. השופטים בן-ציון גרינברגר וארנון דראל מסכימים עם ההחלטה.