ת"א 1193/99

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת נזיקין שהגישו ארבעה תובעים שהחזיקו בזכויות במחסנים במרתף בניין בבני ברק, כנגד 12 נתבעים, בעקבות שיטפון שפגע בסחורה שאוחסנה במרתף. המבנה ממוקם בסמוך לנחל הירקון, והנזק נגרם כתוצאה מגשם כבד שגרם לנחל הירקון לעלות על גדותיו ולהציף את המרתף. התובעים טענו כי הנתבעים, לרבות העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובניה, התרשלו בכך שלא מנעו את ההצפה, וביקשו פיצוי בגין הנזק שנגרם. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי הנזק נגרם בנסיבות שאינן בשליטתם. בית המשפט מצא כי הצפת המרתף נגרמה כתוצאה מהיווצרות "בור" בסמוך לפינה הצפונית-מזרחית של החלקה בה נמצא המבנה, שנבעה מהצטברות מים מנחל הירקון העולה על גדותיו ומיציאת מספר צינורות ניקוז באותו אזור. בית המשפט קבע כי קיומו של בור זה יצר סיכון שהוביל לחדירת מים לחצר המבנה ולהצפת המרתף לאחר מכן. בית המשפט בחן את תחומי האחריות של כל אחד מהנתבעים ומצא כי העירייה, מהנדס האינסטלציה, מפקח הבנייה והיזם התרשלו במעשיהם או במחדליהם, דבר שתרם להיווצרות הסיכון שגרם לנזק. עוד קבע בית המשפט כי היזם הפר את הסכמי הרכישה עם התובעים בכך שמסר נכס שלא היה מתאים לשימושו המיועד בשל קיומו של הבור. מנגד, דחה בית המשפט את הטענות נגד הוועדה המקומית, האדריכל והקונסטרוקטור, שכן לא נמצא כי הייתה להם כל מעורבות ביצירת הסיכון. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיית הכיסוי הביטוחי וקבע כי חברת הביטוח, הדר, חייבת לשפות את העירייה ואת מהנדס האינסטלציה בגין הנזקים שנפסקו נגדם, שכן היו מבוטחים במסגרת הפוליסות הרלוונטיות. בסופו של דבר הורה בית המשפט לעירייה, למהנדס האינסטלציה, למפקח, לחברת הפיקוח וליזם לפצות את התובעים ביחד ולחוד על הנזקים שנגרמו להם. פסק הדין כלל גם הוראות לחלוקת האחריות בין הנתבעים וחובת חברת הביטוח לשפות את העירייה.