ת"א 39737-03-22

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה בעניין סידורי הקבורה של המנוחה, ורדה רוזי שמואלי. התובעת, שקיבלה את צוואתו של שמואלי המורה על שריפת גופות ולא על קבורה, ביקשה צו מניעה זמני דחוף שימנע את ההלוויה והקבורה שארגנו ילדי המנוח. הנתבעים, ילדיו של שמואלי, התנגדו לבקשה, בנימוק של עוגמת הנפש שנגרמה בדרישת התובע והרקע למעורבותה של אמם בכת. הם ביקשו זמן להתאבל ולשבת שבעה, מה שהוביל לדיון שנקבע לאחר תקופת השבעה. הילדים טענו כי רצונה של אמם הושפע מהכת ולא שיקף את כוונותיה האמיתיות. עם זאת, מאחר שהילדים לא הביאו כל ראיה הסותרת את תוקפה של הצוואה ומאחר ששמואלי ככל הנראה לא ערך צוואות אחרות, פסק השופט לטובת התובע. השופט קיבל את טענת התובע כי רצונו של המנוח היה שריפת הגופה והורה על הוצאת הגופה, תוך הבטחת שהתובע יישא בכל ההוצאות. פסק הדין הדגיש את קדימות המצב המשפטי, הנותנת תוקף לרצונו של הנפטר בנוגע לשריפת גופות, למרות העדפת ההלכה היהודית לקבורה. לא היה צו להוצאות, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 24.3.2022.