ע"א 7562/23

תקציר

הערעור שנדון בפני בית המשפט עסק בבקשה לפסול את בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מטיפול בתיק שיזמה המערערת, שביקשה להעתיק עם בנה הקטין מהדרום למרכז הארץ. הרקע כולל מומחה שמונה על ידי בית המשפט והמליץ לשני ההורים לעבור לעיר אמצע, הצעה שהמערערת קיבלה אך התנגדה לה על ידי המשיב, מה שגרר הליכים משפטיים נוספים. בקשת הפסילה של המערער התבססה על משוא פנים לכאורה בשל קשר אישי לכאורה בין בא כוחו של המשיב לבין בן זוגו של השופט, תוך שהיא מצטטת כראיה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת הפסילה, לא מצא איום ממשי למשוא פנים ואפיין את חוסר שביעות רצונה של המערערת כנובע מהחלטות שליליות של בית המשפט, ובפרט מבקשתה שנדחתה. בית המשפט ציין כי הקשרים לכאורה היו כלליים או וירטואליים לחלוטין, ללא חברות מהותית או קשרים כלכליים, והבהיר כי הסף המשפטי לפסילת שופט דורש ראיות משמעותיות למשוא פנים, שלא התקיימו. משכך, הערעור על הפסילה נדחה, ונקבע כי ההליכים וההחלטות היו בגדר שיקול דעתו ההוגן של הוועדה, מבלי שהוטלו הוצאות פורמליות בשל לא הוגשה תגובה נגדית.