ת"פ 24365-09-25

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 24365-09-25 מדינת ישראל נ' ניקנורוב (עציר) **הקדמה** גזר דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט, סגן הנשיא אבישי כהן), עוסק בעניינו של נאשם שהורשע בעבירות תיווך בעסקי סמים מסוכנים. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים שהנחו את בית המשפט בקביעת מתחם העונש וגזירת העונש הספציפי, תוך בחינת חידושים או דגשים משפטיים אפשריים. **עובדות כתב האישום וההרשעה** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של תיווך בעסקי סמים מסוכנים מסוג קוקאין. על פי המתואר, פעל הנאשם בתקופה של כחודש (יולי-אוגוסט 2025) מול סוכן משטרתי סמוי. בשני המקרים, הנאשם לא החזיק בסם בעצמו, אלא תיווך בין הסוכן לבין צדדים שלישיים שהספק את הסם. כמות הסם בתיווכים הייתה מזערית (0.0673 גרם ו-0.12 גרם). הנאשם עצמו לקח חלק מהסם לשימושו האישי, כפי שעולה מניתוח העובדות והטיעונים. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **קביעת מתחם עונש כולל לשתי עבירות:** בית המשפט קבע כי למרות שמדובר בשתי עבירות נפרדות, בשל הדמיון במהותן ובחומרתן וסמיכות הזמנים, ראוי לקבוע מתחם עונש אחד, תוך התחשבות בכך שמדובר במספר עבירות. קביעה זו מבוססת על הפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר, רע"פ 4760/14 קיסלמן, דנ"פ 2999/16 מזרחי). עיקרון זה נועד למנוע כפל ענישה ולאפשר ראייה כוללת של המסכת העבריינית. 2. **הערכים החברתיים שנפגעו:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בערכים החברתיים של הגנה על שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו, נוכח הנזק ההרסני של סמים. הודגש כי קיים צורך במאבק בנגע הסמים ובהעברת מסר מרתיע, תוך הטלת עונשים מחמירים על אלו המקלים על זמינות הסמים. ציטוט הפסיקה (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה) מדגיש את עמדת בית המשפט לגבי חומרת עבירות סמים. 3. **מידת הפגיעה בערכים המוגנים:** בית המשפט העריך את מידת הפגיעה בערכים המוגנים כ"בינונית גבוהה", תוך הדגשה כי עבירות סחר ותיווך הן ברף הגבוה של עבירות סמים, במיוחד כאשר מדובר בקוקאין, סם קשה. עם זאת, הודגש כי הנזק הפוטנציאלי צומצם נוכח העובדה שהעסקאות בוצעו מול סוכן משטרתי, וכן נוכח הכמויות המזעריות של הסם. נקודה זו משקפת את הצורך להבחין בין חומרת העבירה המהותית לבין היקף הנזק בפועל. 4. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט בחן מקרים דומים בפסיקה (ת"פ 7408-03-21 קוניקוב, רע"פ 5353/17 טפרה, עפ"ג 1434-12-18 נתנאל נסים, עפ"ג 35505-10-19 כטיב). ניתוח זה מאפשר לזהות את הטווחים העונשיים המקובלים לסוגי עבירות דומים, תוך התייחסות לנסיבות ייחודיות כגון כמות הסם, סוג הסם, והאם הנאשם הוא צרכן או סוחר. ההשוואה למקרים אחרים, ובפרט למקרה קוניקוב בו ניהל הנאשם הוכחות והורשע בסחר (עבירה חמורה מתיווך) אך קיבל 46 ימי מאסר, שימשה כנקודת התייחסות משמעותית. 5. **נסיבות ביצוע העבירה:** בית המשפט בחן את הנסיבות הללו (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), תוך הדגשת היעדר תכנון מוקדם מצד הנאשם (היוזמה הגיעה מהסוכן), אך גם פעילותו הדומיננטית בתיאום העסקאות. הנאשם פעל, ככל הנראה, לצורך השגת טובת הנאה (סם לשימוש עצמי). נתון חשוב הוא שהנזק הפוטנציאלי צומצם בשל ביצוע העסקאות מול סוכן. 6. **הרקע למעשים - שיקולי שיקום:** תסקיר שירות המבחן מהווה רכיב מרכזי בהחלטה. הודגש הרקע ההתמכרותי הקיצוני, המצוקה האישית, הקשיים הכלכליים, והיותו "דר רחוב". לצד זאת, נכחו בתסקיר גם שיקולים חיוביים: הודאתו המוקדמת, הבעת חרטה, מוטיבציה לשינוי, פנייה מיוזמתו לבקש עזרה, והיותו מתאים עקרונית להליך טיפולי. שירות המבחן התרשם מ"תחושת מיאוס כנה מאורח חייו ומוטיבציה אותנטית לשינוי". 7. **גזירת העונש – איזון בין הרתעה לשיקום:** זהו לב גזר הדין. בית המשפט נדרש לאזן בין הצורך בהרתעה, חומרת העבירות, עברו הפלילי של הנאשם, לבין הפוטנציאל השיקומי והרצון הכן לשינוי. * **הרתעה:** עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 11 הרשעות קודמות וריצוי מאסרים בפועל, מהווה גורם לחומרה. כמו כן, הצורך להעביר מסר מרתיע מפני עבירות סמים. * **שיקום:** הנאשם לקח אחריות, הודה, והביע מוטיבציה כנה לשינוי. ההתייחסות לפוטנציאל זה, למרות היעדר המלצה שיקומית קונקרטית, הייתה משמעותית. * **מיקום העונש:** בית המשפט בחר למקם את עונשו של הנאשם "ברף התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו ממש" (6-14 חודשי מאסר בפועל). עונש זה (7 חודשי מאסר בפועל) נועד לשקף את האיזון הנ"ל, תוך התחשבות בהיותו "דר רחוב" והצורך במימון ההתמכרות. 8. **ענישה נלווית:** * **מאסר על תנאי:** הטלת מאסרים על תנאי (7 חודשים וחודשים 3) נועדה להוות גורם מרתיע נוסף למשך תקופה מוגדרת לאחר שחרורו. * **קנס כספי:** קנס מתון (2,000 ₪) הוטל, תוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. * **התחייבות כספית:** התחייבות בסך 3,000 ₪, אף היא נועדה להוות אמצעי הרתעה נוסף. * **פסילת רישיון נהיגה:** בית המשפט החליט שלא להטיל רכיב זה, נוכח העובדה שהעבירות לא בוצעו בקשר לרכב, ועל מנת לאפשר אופק שיקומי. **חידושים משפטיים ודגשים** * **התחשבות בתלות ובמצוקה כגורם במתחם העונש:** למרות שאינן מהוות עילה לאי הרשעה או לעונש מזערי, התייחסותו המעמיקה של בית המשפט למצבו ההתמכרותי, היותו "דר רחוב", ומצוקתו האישית, השפיעו על קביעת מתחם העונש ומיקומו. הדבר מצביע על מגמה משפטית של מתן משקל משמעותי לשיקולי שיקום, גם בהתמודדות עם עבירות סמים, ובפרט כאשר הנאשם מפגין מוטיבציה לשינוי. * **הבחנה בין "סוחר" ל"מתווך צרכן":** בית המשפט הקדיש תשומת לב להבחנה שהעלתה ההגנה, לפיה הנאשם אינו סוחר סמים במובן הקלאסי, אלא מתווך המונע לרוב מצורך לממן את התמכרותו. הבחנה זו, גם אם לא הובילה למתחם עונש שונה מהותית, השפיעה על מיקום העונש בתוך המתחם שנקבע. * **התפקיד המרכזי של תסקיר שירות המבחן:** גזר הדין מדגים את חשיבותו של תסקיר שירות המבחן, במיוחד כאשר הוא מציג תמונה מורכבת של הנאשם, לרבות פוטנציאל שיקומי, גם אם ההמלצה אינה קונקרטית. התרשמות השירות מ"מוטיבציה אותנטית לשינוי" היוותה עוגן מרכזי בהחלטה להקל בעונש. **סיכום** גזר דין זה מהווה דוגמה לאיזון המורכב שמבצע בית המשפט בין הצורך להילחם בעבירות סמים, לבין מתן משקל לשיקולי שיקום, למצבו האישי של הנאשם, ולמוטיבציה שלו לשינוי. ההחלטה להציב את העונש ברף התחתון של המתחם, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של הנאשם, משקפת גישה הוליסטית המכירה בכך שענישה מרתיעה בלבד אינה תמיד הפתרון היעיל ביותר, ובמקרים מסוימים, קידום שיקום יכול להוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך.