ע"א 55111-05-22

תקציר

פסק הדין הוא תולדה של תיק ערעור המערער על החלטות בית משפט השלום בקריות בדבר דחיית תביעה למתן חשבונות וסעד כספי. התביעה המקורית הוגשה למתן חשבונות ולתשלום סכום מוגדר לאחר בירור החשבונות האמורים. המשיב טען כי התביעה היא בגין מתן חשבונות בלבד, אך ערכאת הערעור דחתה טענה זו בקובעה כי התביעה, כמו גם הסעד הכספי שבא בעקבותיה, היו תמיד חלק מהמקרה. הימנעותו של המשיב מקיום הסדר פרוצדורלי והגשת סיכומים בכתב, לצד סירובם להשתתף בהליך, הצדיקו את דחיית התביעה, לטענת המערערים. ערכאת הערעור הסכימה כי מעשיו של המשיב אינם עולים בקנה אחד עם הנהלים המוסכמים, והיה על בית משפט קמא לדחות את התביעה ולפסוק למערערים הוצאות משפט. עם זאת, מאחר שהמערערים לא תבעו הוצאות משפט, ניתנת לצדדים הזדמנות לטעון את הדברים בטרם תתקבל החלטה סופית. ערכאת הערעור הדגישה כי טענות המשיב היו בלתי מאורגנות וכללו ראיות לא רלוונטיות, וכי היה על בית משפט קמא להטיל על המשיב הוצאות משמעותיות בגין אי הליכתו בדרך הפרוצדורלית המוסכמת. ככלל, פסק הדין מקבל את טענות המערערים ומורה לבית המשפט קמא לתקן את החלטתו כך שתכלול את דחיית התביעה ופסיקת הוצאות משפט למערערים, כאשר לשני הצדדים ניתן לוח זמנים להציג את טענותיהם ביחס להוצאות אלה.