ע"א 5432/98

תקציר

מדובר בשני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת לטובת בני הזוג היבנר, ששכרו את שירותיו של מהנדס, אלי גוכמן, כדי שיבנה את ביתם במנחמיה. עבודות הבנייה התעכבו והתגלו ליקויים, מה שהוביל את בני הזוג היבנר לתבוע את גוכמן ואת הקבלנים. בית המשפט המחוזי מצא את גוכמן אחראי לליקויים והורה לו לשלם לבני הזוג היבנר פיצויים בסך 79,250 דולר, 20,000 $ בגין עוגמת נפש ו-30,000 $ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. גוכמן מערער על הסכום שנגבה ממנו, ואילו בני הזוג היבנר מערערים על הסכום שנפסק להם ועל שחרור הקבלנים מאחריות. הערעורים מערערים בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. עם זאת, שופטי בית המשפט העליון מסרבים להתערב בממצאים אלה ותומכים בהחלטת בית המשפט המחוזי לצדד בחוות הדעת של המומחה מטעם משפחת היבנר. הקבלנים פטורים מאחריות שכן עיקר הנזק למבנה מיוחס לכשלי התכנון של גוכמן. גם הודעות הצד השלישי ששלח גוכמן לחברות הביטוח סוביט ואררט נדחות מאחר שהפוליסות לא היו תקפות בעת אירוע הביטוח, שבית המשפט קיים עוד בשנת 1985 בעת ביצוע התכנון. לבסוף, הודעתו של גוכמן למהנדס הידג'ה נדחתה מכיוון שתפקידו של הידג'ה היה מוגבל לעבודת שרטוט. השופט לוי מגיע למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של גוכמן, 5432/98, ולקבל את ערעורם של בני הזוג היבנר, 5633/98, באופן חלקי כך שיכלול ריבית על הסכום הדולרי החייב. גוכמן נדרש לשאת בהוצאות המערערים.