ע"א 24378-12-16

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערערים, שהם דיירים בשתי דירות המוגנות מכוח חוק הגנת הדייר. המשיבים, בעלי הדירות, תבעו פינוי על בסיס מספר שינויים ותוספות שנעשו בדירות ובחצר ללא הסכמתם בכתב, דבר המפר את חוזי השכירות. בעוד שהערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת המשיבים, ערכאת הערעור מצאה כי מרבית השינויים נעשו בהסכמת בעל הבית המקורי ובתו, שניהלו את הבניין לאחר מותו. הסכמתם של בעל הבית ובתו מחייבת את המשיבים, שהם יורשיהם. השינויים שנעשו ללא הסכמה מוגבלים לחצר, לרבות הפיכת מחסן ליחידת מגורים, חיפויו ביריעות ביטומניות, בניית פרגולה, מדרגות ושימוש בלעדי בחצר. המערערים מצווים לשלם למשיבים 70,000 ₪ (35,000 ₪ לדירה) בתוך 45 יום ולבצע פינויים ושינויים מסוימים בחצר בתוך 90 יום כדי למנוע פינוי. ערעורם הנגדי של המשיבים, אשר ביקש פיצוי כספי בגין השימוש שעשו המערערים בחצר, נדחה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בדחיית טענה זו. השופטת חנה פלינר הוסיפה כי היא מסכימה עם חוות דעתו של השופט שבח ועם התוצאה המוצעת, וכן היו לה ספקות בשאלת תקופת ההתיישנות לגבי שינויים ותוספות בחוזה.