ת"א 13192-05-09

תקציר

התובעת, שבבעלותה חלקת אדמה בראשון לציון מסוף שנות החמישים, ביקשה סעד הצהרתי בדבר זכויותיה להחכיר את הקרקע לדורות. בינתיים דרשה הנתבעת את החזקה בקרקע, פינוי התובעת ותשלום דמי שימוש, בטענה כי הקרקע מוחזקת שלא כדין. בית המשפט מצא כי התובעת לא הציגה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה בדבר זכויות חכירה לדורות במקרקעין, ולכן דחה את תביעתה. באשר לתביעתה שכנגד של הנתבעת, הראיות הראו כי התובע החזיק במקרקעין בסמכות מכללא, דבר שהוסק משתיקתו של הבעלים. עם זאת, סמכות זו בוטלה עם הגשת התביעה שכנגד לפינוי וסילוק. לפיכך, קיבל בית המשפט את התביעה שכנגד לפינוי והורה לתובע ולנתבעים שכנגד לפנות את הקרקע עד ליום 1.5.2015. עוד קבע בית המשפט כי התובעת החזיקה במקרקעין כרישיון מיותר, אשר פטר אותה מתשלום דמי שימוש טרם הגשת התביעה שכנגד. תביעות שני הצדדים לפיצויים נותרו ללא פתרון, מה שאפשר לנתבעים שכנגד להגיש תביעה נפרדת לפיצויים אם רצו בכך. לבסוף חויב התובע לשאת בהוצאות הנתבע בסך של 30,000 ₪.