תא"מ 38799-03-19

תקציר

פסק הדין דן בהשלכות של אי מסירת מידע וסיוע למבטח בבירורי חבות לפי סעיפים 22-24 לחוק חוזה הביטוח. החוק קובע כי אם המבוטח אינו עומד בהתחייבויותיו, המבטח רשאי להפחית את אחריותו. עם זאת, על המבטח להוכיח כי חוסר שיתוף הפעולה גרם להם נזק ומנע מהם להפחית את אחריותם. פסק הדין מנתח שלושה נטל הוכחה: נטל התובע לגבי קרות מקרה ביטוח וכיסוי, נטל הנתבע בדבר תגמולי ביטוח מופחתים או נשללים ממנו, ונטל הנתבע בדבר חריגים לכיסוי. בית המשפט מגיע למסקנה כי בעוד שהמבוטחים לא מילאו את חובותיהם, המבטחת, הנתבעת מס' 2, לא הצליחה להוכיח כי היא נפגעה מחוסר שיתוף הפעולה ביניהם. בנוסף, הנתבעת מס' 2 לא הביאה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה כי הנהג היה מתחת לגיל הנקוב בפוליסה, דבר המצדיק שלילת כיסוי. השופט מציין כי יש להסיר את הכיסוי הביטוחי רק במקרים חריגים, ומקרה זה אינו מצדיק פעולה קיצונית שכזו. לפיכך, התביעה נגד הנתבע מס' 2 מתקבלת, ופסק הדין נגד הנתבע מס' 3 עומד בעינו, בעוד התביעה נגד הנתבע מס' 1 נדחית. הנתבעת מס' 2 חויבה לשלם לתובע סך של 47,127 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ בתוך 30 יום.