LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 60936-08-22

החלטה שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך60936-08-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך7 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהחברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב 1988 בע"מ נ. חיים בן שמעון
👨‍⚖️
שופטיםאביים ברקאי

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד: **כותרת פסק הדין:** ת"א 60936-08-22 החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב 1988 בע"מ נ' בן שמעון ואח' **בית המשפט:** בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט אבירם ברקאי) **תקציר ההחלטה:** ההחלטה דוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, וכן דוחה בקשה לפסילת השופט מלדון בתיק. **ניתוח משפטי:** **1. בקשה לפסילת שופט:** * **עקרון משפטי:** בקשת פסילה מופנית כלפי שופט הדן בתיק. בדרך כלל, בקשה זו נבחנת כאשר קיים חשש למשוא פנים או לעדתיות של השופט. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט דוחה את הבקשה לפסילת עצמו. הנימוק המרכזי הוא שהליך הדיון בתיק הסתיים במתן פסק דין, ולפיכך, בקשת הפסילה הפכה תיאורטית. הפסיקה קובעת כי במקרים כאלה, טענות פסילה יש להעלות במסגרת ערעור על פסק הדין. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מדגישה את העיקרון כי בקשת פסילה נועדה לבחון את יכולת השופט להמשיך ולדון בהליך *מתנהל*. משעה שההליך הסתיים, הבקשה מאבדת את תוקפה המעשי. השופט מציין כי פסק הדין שניתן לא נתן כל דעה לגופו של עניין, אלא התבסס על הסכמת הצדדים לפסיקה לפי סעיף 79א. **2. בקשה לביטול פסק דין:** * **עקרון משפטי:** כלל בסיסי בדיני סדר דין אזרחי הוא כי בקשה לביטול פסק דין צריכה להיות מוגשת בתוך מועד חוקי, וכן להציג טעמים מוצדקים לביטול. התקנות החדשות (תשע"ט-2018) קובעות מועדים ברורים להגשת בקשות כאלה, כאשר מועד של 30 יום מיום מתן פסק הדין (או מיום שהתגלה למבקש) נחשב למועד העיקרי. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין. * **נימוקים לדחייה:** * **איחור בהגשה:** הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 4.11.2025, בעוד פסק הדין ניתן ביום 21.9.2025. חלפו למעלה מ-30 יום, וכן חלף הזמן שנקבע לתשלום ההוצאות שנקבעו (15.12.2024). * **חוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט קובע כי התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך מאופיינת בחוסר תום לב, לרבות "תרגילים משפטיים", ניסיונות דחייה ופגיעה ביעילות ההליך. התקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אוסרת שימוש לרעה בהליכי משפט. * **סתירות בטענות המבקשים:** * **טענת המבקש 1:** טוען ש"שוכנע באישון לילה" להסכים לוויתור על ההליך. בית המשפט מגיב לכך שהמבקש 1 חתם על ייפוי כוח מאוחר יותר, אך לא ניתן הסבר לעיכוב בהגשת הבקשה לביטול. * **טענת המבקש 2:** טוען שלא נתן הסכמתו לוויתור על ההליך. בית המשפט מציין כי טענה זו סותרת טענה אחרת של המבקשים, לפיה "הוטעו לחשוב כי יהיה זה כדאי עבורם לוותר על ניהול ההוכחות", מה שמרמז על הסכמה כלשהי. כמו כן, לא הוצג כל הסבר מדוע המבקש 2 לא התייצב לדיון ההוכחות אם לא הסכים. * **ייפוי כוח:** הטענה כי עורך דין פעל ללא ייפוי כוח נחשבת לטענה חמורה. בית המשפט קובע כי העלאת טענה כזו ללא בסיס עובדתי מוצק, ובפרט כאשר עורך הדין שהגיש את הבקשה המוסכמת (עו"ד אלמקייס) ייצג את שני המבקשים, מהווה התנהלות בחוסר תום לב. הדגש הוא על כך שטענה כזו צריכה להיות מלווה בתגובת עורך הדין הנטען. * **הסכמה להליך לפי סעיף 79א:** בית המשפט מדגיש כי ההודעה המוסכמת להליך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט הוגשה רק יומיים לפני מועד ההוכחות. אם עורך הדין לא ייצג את המבקשים, היה עליהם להתייצב לדיון. אי התייצבות זו, על אף שהסכמה ניתנה, מחזקת את המסקנה כי המבקשים אינם פועלים בתום לב. * **עקרון משפטי רלוונטי:** סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מאפשר לצדדים להסכים שהכרעת הדין תינתן על פי שיקול דעת בית המשפט, ללא צורך בהוכחות. מתן פסק דין לפי סעיף זה מבוסס על אמון בית המשפט בהסכמת הצדדים. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מבטאת גישה מחמירה כלפי בקשות לביטול פסק דין שניתן בהסכמה, במיוחד כאשר מתגלות סתירות בטענות המבקשים, כאשר ההליך התאפיין בהתנהלות מכשולית, וכאשר הבקשה מוגשת באיחור. בית המשפט לא היסס לייחס התנהלות של "שימוש לרעה בהליכי משפט" למבקשים, תוך אזכור התקנות החדשות בנושא. **3. התנהלות הצדדים לאורך ההליך:** * **עקרון משפטי:** מערכת המשפט מושתתת על תום לב דיוני, יעילות, וכיבוד החלטות בית המשפט. * **התנהלות המבקשים:** ההחלטה מפרטת בהרחבה את ההתנהלות המורכבת של המבקשים, הכוללת: * החלפות עורכי דין מרובות (עו"ד ציטרין, עו"ד קדוש, עו"ד אלמקייס, עו"ד חוגי). * טענות על איומים מצד המבקש 1 כלפי עורכי דינו. * אי התייצבות לדיונים. * אי הגשת מסמכים במועדים שנקבעו (תצהירים). * הגשת בקשה לביטול פסק דין במקום הגשת בקשה לביטול החלטות קודמות. * טענות סותרות לגבי הסכמות והסמכות של עורכי דינם. * **התנהלות בית המשפט:** לאורך ההליך, בית המשפט ניסה לקדם את התיק, בין היתר על ידי: * החלטות להגשת מסמכים, קביעת מועדי דיונים, והוראות לגישור. * ניסיון להבטיח ייצוג הולם למבקשים (החלטות בנוגע לבקשות התפטרות של עורכי דין). * מתן הזדמנויות נוספות למבקשים (כגון ביטול ראשוני של פסק דין בכפוף לתשלום). **4. תחילתו של ההליך והשלכותיו:** * **עקרון משפטי:** תביעה כספית בגין חוב דמי ניהול. ההליך התאפיין בסכסוך ארוך ומורכב, עם היסטוריה של תיקים קודמים בין הצדדים. * **השלכות:** הניתוח מראה כי למרות ניסיונות רבים ליישב את המחלוקת, התנהלות המבקשים עיכבה משמעותית את ההליך, גרמה להוצאות מיותרות, ופגעה ביעילות מערכת המשפט. **מסקנה:** ההחלטה משקפת גישה משפטית המעניקה חשיבות רבה לעקרונות תום הלב הדיוני, יעילות ההליך, וכיבוד הסכמות שניתנו בבית המשפט. בית המשפט לא מצא הצדקה לבטל פסק דין שניתן בהסכמה, במיוחד לאור ההתנהלות המורכבת והמכובלת של המבקשים, אשר נתפס כשימוש לרעה בהליכי משפט. כמו כן, נדחתה בקשת הפסילה, בנימוק שההליך הסתיים והבקשה הפכה תיאורטית.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ת"א 60936-08-22 החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב 1988 בע"מ נ. חיים בן שמעון, שלום (7.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית