פש"ר 1240/09

תקציר

השופט פסק לטובת המבקשים, רוקמור ו-CCM, וקבע כי החייב, מר רייפמן, אכן ביצע מעשי פשיטת רגל כהגדרתם בפקודת פשיטת הרגל. השופט קיבל את טענתו של רוקמור כי החוב אינו שנוי במחלוקת אמיתית, וכי רייפמן מנסה ליצור סכסוך יש מאין, המבוסס על טענות שווא. זאת ועוד, השופט קבע כי התנהלותו והתבטאויותיו של מר רייפמן מהוות פשיטת רגל לפי סעיף 5(5) לפקודה, שכן הוא הבהיר במפורש כי סירב, או לפחות לא יכול היה לעמוד בחובותיו. שורת הפעולות שנקט רייפמן, לרבות רישום רישומי שעבודים רבים על מניותיו לטובת נושים שונים, כמו גם הודאתו כי אין בכוונתו לפרוע את חובותיו, שימשו ראיה נוספת. השופט הדגיש כי מדובר במקרה חריג, והדגיש את חוסר תום ליבו של מר רייפמן ואת ניסיונו לרוקן ולהבריח נכסים, מה שמחייב הוצאת צו כינוס כדי למנוע עבירות נוספות. לבסוף הורה השופט לרייפמן להגיש דו"ח על מצב נכסיו והורה על מינוי כונס נכסים. נפסק כי החייב יכסה את הוצאות המבקשים, לרבות שכר טרחת עורך דין.