רע"פ 8976/15

תקציר

בית המשפט החליט שלא להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש. המבקש ביקש לערער על יסוד טענות בדבר נסיבות הודאתו, חקירתו והרשעתו בנהיגה תחת השפעת סמים ובזמן פסילה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מרבית טענותיו של המבקש היו ספציפיות לעניינו ולא העלו סוגיות משפטיות כלליות או שיקולי צדק מיוחדים. בית המשפט ציין כי חלק מטענותיו של המבקש בנוגע לבדיקות סמים עשויות לעורר שאלה משפטית משמעותית, אך היא אינה רלוונטית לעניינו, ולכן בקשת הערעור נדחתה. השופטת התייחסה בקצרה גם לחלק מטענות המבקש לגופן ומצאה אותן בלתי משכנעות. בפרט, הדגישה השופטת כי המבקש הודה בנהיגה תחת השפעת סמים ואף סתר את עצמו בטענותיו. יתר על כן, השופט הכיר בבעייתיות בהגדרה החקיקתית הנוכחית של נהיגה תחת השפעת סמים, אך ציין כי סוגיה זו צריכה להיות מטופלת על ידי המחוקק ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור במקרה זה. לבסוף, קבע השופט כי טענות המבקש בנוגע לעונשו אינן מקימות עילה לערעור, שכן בתי המשפט שקלו היטב את גזר הדין והגיעו למסקנה סבירה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין נדחתה על הסף.