ע"פ 20/85

תקציר

גזר הדין נובע ממקרה שבו הואשם המערער, מפקד תחנת משטרה, בשורה של עבירות. הוא זוכה מ-15 אישומים והורשע בסעיף אישום אחד של בקשת שוחד מיני, שבגינו נידון לשישה חודשי מאסר. הן המערער והן התביעה ערערו על פסק הדין. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של המערער, ביטל את הרשעתו באישום החמישי בשל ראיות חדשות, ודחה את ערעור התביעה על זיכויו של המערער בשני אישומים נוספים. בית המשפט מצא כי כוונתו של המערער למנוע את חשיפת ביקורו בחניון עם אישה שאינה אשתו לבת זוגו אינה מהווה ניסיון להכשיל חקירה כדין, שכן לא היו ראיות לחקירה צפויה. השופט פירש את החוק הרלוונטי באופן רחב, וקבע כי ניתן לבצע עבירה עוד בטרם נפתחה חקירה, כל עוד הנאשם ידע או סבר כי עלולה להיפתח חקירה. בנוסף, יסוד העבירה מתקיים אם האמירה מתייחסת לכל עניין הקשור לחקירה. עם זאת, נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה מעלות ספקות בדבר קיומה של כוונה לשיבוש הליכי משפט. עם ביטול ההרשעה באישום החמישי, זוכה המערער מכל אשמה.