ת"פ 24027-12-12

תקציר

הנאשמת הואשמה בתקיפה בנסיבות מחמירות ובתקיפת בעלה א' בנסיבות מחמירות ובתקיפת שוטרים שהגיעו למקום בנסיבות מחמירות. האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות של יום 2.12.2012 בביתם של בני הזוג בבת ים, שם התגוררו הנאשם א' ובנו הקטין של הנאשם. על פי כתב האישום, הנאשם דקר את א' במותן וגרם לו להזדקק לניתוח להוצאת הסכין ולטיפול במעי הגס הפגוע שלו. עם הגעת השוטרים למקום, התנגד הנאשם למעצר והפריע לשוטרים לבצע את תפקידם. היא משכה בחולצתו של שוטר, חסמה בגופה את הדלת ומשכה ברגלו של שוטר אחר. בסופו של דבר, השוטרים השתמשו בשוקר חשמלי כדי להכניע אותה. הנאשמת הכחישה מעורבות בדקירה ובתקיפת השוטרים, וטענה כי אינה זוכרת את האירועים בשל ירידה אפשרית ברמות הסוכר בדם. היא ציינה כי היא זוכרת שמצאה את א' דקור בחדר השינה, אך אינה זוכרת את האירועים שקדמו לכך. א' מסר מספר אמירות לא עקביות בנוגע לנסיבות הדקירה, בתחילה טען כי הנאשם דקר אותו אך בהמשך שינה את גרסתו. בסופו של דבר הוא התפשר על הטענה שהדקירה הייתה מקרית, ונבעה מכך שקפץ או קם כשסכין מונחת על דלפק המטבח. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בשני האישומים. הם קבעו כי הנאשמת דקרה את א' בכוונה וכי התנגדותה לשוטרים הייתה מודעת ומכוונת. בהגיעו למסקנה זו, הסתמך בית המשפט על אמרותיו הראשוניות של א' המפלילות את הנאשם, על חוסר הסבירות שבהסבריו השונים של א' ועל עדותו של הנאשם עצמו. טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה נשקלו אך בסופו של דבר ניתן להן משקל מוגבל. השופט הרשיע את הנאשם בחבלה בנסיבות מחמירות ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שני אישומים הנושאים אחריות פלילית מלאה.